9 שיעורים
מעלותיה של תורת ה' על כל הדרכה אנושית
פרק ח' - שיעור מס' 10
המחבר מבאר את חסרונותיה של כל דת נימוסית, ולעומתה הוא מבאר את מעלות הדת האלוקית כפי שהזכירם דוד במזמור "השמים מספרים..." בפסוקים: "תורת ה' תמימה... עדות ה'... פיקודי ה'... מצות ה'... יראת ה'... ומשפטי ה' אמת צדקו יחדיו" וכן את מעלת ההולך בדרך הדת האלוקית ושכרו שבחתימת המזמור "הנחמדים מזהב... בשמרם עקב רב".
הרב בן ציון אוריאל | כ"ב חשוון תשע"ז
האם מחויב שתינתן תורה מן השמיים לאדם?
פרק ז'-תחילת ח' - שיעור מס' 9
פתחנו בהשלמה לפרק ו ובארנו את התייחסות המחבר ושאר הראשונים לשאלה האם תורה מן השמיים הינה דבר הכרחי שיימצא מצד הטבע או דבר על טבעי הידוע על מציאותו רק מכח ההתגלות והמסורת שמעידה עליה. לאחר מכן למדנו את פרק ז בו מבוארות מהויותיהם של שלושת סוגי הדתות – הטבעית, הנימוסית והאלוקית – ומגמתה של כל אחת מהן. לבסוף למדנו את תחילת פרק ח וביארנו את מעלת הדת האלוקית על הדת הנימוסית בכך שהיא משלימה את האדם לחלוטין ובכך מקנה לו את הנצחיות.
הרב בן ציון אוריאל | כ"א חשוון תשע"ז
מהות הדתות הטבעית, הנימוסית והאלוקית והכרחיותם לאדם
פרקים ה'-ו' - שיעור מס' 8
בפרקים אלו הסביר המחבר את הכרח מציאותם של סידורים חברתיים ושל תורה אלוקית לצורך הגעת מין האדם לשלמותו. סדרים אלו נקראים בלשונו: הדת הטבעית, הדת הנימוסית והדת האלוקית. כמו כן באר המחבר את האופן שצריכות להימצא הדתות הנימוסית והאלוקית באדם – באופן טבעי – שיונחו על ידי חכמים או נביאים מסוימים שישאירו את ההדרכות למין האנושי בכל מקום ובכל זמן ע"י תלמידים וספרים, ובכך יוכל כל מין האדם להגיע לשלמותו. [בהקשר לפרק ו הערנו על היחס בין שיטת המחבר לשיטת המהר"ל מפרג בעניינים שונים].
הרב בן ציון אוריאל | כ' חשוון תשע"ז
ג' העיקרים של ר' יוסף אלבו לעומת הי"ג של הרמב"ם
פרק ד' - שיעור מס' 7
המחבר מגדיר את ג' עקרי הדת הכוללים שמהם מסתעפים יסודות נוספים, מראה את מרכזיותם בברכות 'מלכויות, זיכרונות ושופרות', ובדברי ישעיהו, ומנסה ליישב את מניין הי"ג של הרמב"ם בהתאם לזה. בשולי דבריו ניסינו לבאר את שורש המחלוקת בינו ובין הרמב"ם וליישב את מניינו של הרמב"ם בצורה טובה יותר.
הרב בן ציון אוריאל | י"ט חשוון תשע"ז
הקשיים במנייניהם של מוני העיקרים השונים
פרק ג' - שיעור מס' 6
המחבר מגדיר את המשמעות המושג 'עיקר' ומתקשה לאור זאת במניין י"ג העיקרים של הרמב"ם, בכ"ו של 'יסודות המשכיל', ובשישה של ר' חסדאי קרשקש בכך שלא כללו את כל ה'עיקרים' או שמנו אמונות שאינן עונות להגדרת מושג זה. כמו כן, גם בלא הגדרתו למושג עיקר, המחבר מראה שקשה למצוא מכנה משותף שיכליל את העיקרים שמנו בכלל מיוחד וספציפי.
הרב בן ציון אוריאל | ט"ז חשוון תשע"ז
הרשות לחקור בעיקרים
המשך פרק ב' - שיעור מס' 5
מסקנה מהי דרכו של אונקלוס בעניין הרחקת ההגשמה. דוגמאות וראיות לכך שיש רשות לאדם לפרש את התורה על פי דעתו בדברים שאינם עיקר להבנתו. ביאור במחלוקת הרמב"ם והראב"ד על הגדרתו של מאמין הגשמות ככופר. הסקת המסקנה בעניין הרשות לחקור והזהירות מלהגדיר ככופרים, אנשים טובים שאין התואר ראוי להם.
הרב בן ציון אוריאל | י"ג חשוון תשע"ז
הקריטריונים לכפירה באמונה
פרק ב' - שיעור מס' 4
ראינו את ההגדרה לכופר לפי המחבר – שהוא הכופר בתורה גם לפי הבנתו, ולא די בזה שכופר בעיקרי התורה לפי דעתנו, מפני שכל עוד הוא סבור שדעת התורה היא כדעתו – אף אם הוא טועה וחוטא הרי שאינו כופר. לאחר מכן, ביארנו מתי ניתן להבין את פסוקי התורה שלא כפשוטם. וזה כאשר הם נסתרים או על ידי פסוק אחר, או ע"פ מסורת חז"ל, או ע"פ השכל. בלא אחד מההכרחים הללו – מוכרחים לפשוטו של מקרא. המשכנו לבאר את התייחסותם של הרמב"ם וריה"ל לאמונות הקדמות השונות, של אריסטו ושל אפלטון, שאותם הביא המחבר בפרקנו בכדי לבסס את שיטתו, בהגדרת הכפירה. לבסוף סיימנו בהערה על מחלוקת הרמב"ן והרמב"ם בעניין הרחקת ההגשמה בתורה ע"י אונקלוס.
הרב בן ציון אוריאל | י"ב חשוון תשע"ז
הסכנה בעיון בהגדרת עיקרי האמונה
פרק א' - שיעור מס' 3
המחבר מבאר שאף שאין בעיקרי הדת הכלליים מחלוקת, ייתכנו הבדלים בהגדרת העיקרים הפרטיים של הדת האלוקית, ועומד על כך שמשמעות הגדרת כל עיקר פרטי הינה הוצאת מן הכלל של כל מי שלא מאמין בו, וכן ויתור על עיקר שאחר מנה – הינה יציאה מן הכלל לדעת אותו מונה. וזוהי סכנה גדולה לכאורה בעיסוק העיקרים, שאמורה להרחיק אותנו מהעיסוק בהם. אמנם את הפיתרון לבעיה זו יבאר רבינו בפרק הבא.
הרב בן ציון אוריאל | ט' חשוון תשע"ז
