ליום י"ד ניסן יש דינים ומצוות משלו - איסור חמץ מתחיל בצורה חלקית כבר בי"ד, והקרבת קרבן פסח נעשית בי"ד.
אפשר להסתכל על דיני היום בזב כהכנה לפסח בלבד, אך אפשר גם להסתכל עליו כעל יום בפני עצמועם מהות משלו.
יצחק אבינו אכל את גדי העזים לפסח לבדו; ברמב"ם משמע מצד אחד שיש עניין באכילה מרובה ומצד שני שמשתדלין שלא ישחט על היחיד; שני אופני התנהגות יש בעת שאוכלים משולחנו של המלך.
הדרישה המקורית של חז"ל במשפט "שואלים ודורשים בהלכות הפסח" הייתה לעסוק בהלכות קרבן הפסח. בימינו, ראשית הדרישה היא בעניין חובתנו להילחם על בעלותנו על מקום המקדש ללא פחד.
מבחינת ההלכות התלויות בהר הבית הקרבת קרבן הפסח היא הפשוטה ביותר כי היא דורשת רק קרבן.
מה נחוץ כדי להקריב היום את קרבן הפסח והאם אנו מחוייבים בזה?