רביבים

האזכור הראשון לביטול גיור במקרה של אי־הקפדה במצוות מופיע בשו"ת בית יצחק לפני כמאה שנים , התחייבות לקיום מוחלט ומתמיד של כל פרטי המצוות אינה ריאלית, ולכן יש לפרש שכוונת המחמירים להתחייבות לאורח חיים דתי באופן כללי , בדעת המחמירים היה היגיון רב בתקופות שבהן ההקפדה הדתית הגדירה גם את הזהות הלאומית.

חטאם של המרגלים היה נעוץ בהבנתם המוטעית שהאמונה מתגלה בנס, ואילו הטבע מנוכר לאמונה , החלוצים החילונים, למרות שהפסיקו לשמור מצוות שבין אדם למקום, פעלו מתוך אמונה לוהטת בעם ישראל ומורשתו, ובכך זכו לתקן את חטא המרגלים , איך אפשר ללכת לצבא, לעבודה ולאקדמיה ולהמשיך להתקדם מבחינה אמונית ותורנית? התשובה - לימוד תורה בשבת

יחד עם המתאוננים נענשו גם צדיקים מישראל שלא השכילו לעמוד בפרץ מול גילוי כפיות הטובה ולרומם את רוח העם , השתיקה של זקני ישראל הרחיבה את הסדק באמון של העם במשה ובאהרן, והביאה על ישראל את חטא המרגלים והעונש המר בעקבותיו , עוד לפני חטא המתאוננים, הסדק הראשון נוצר כשמשה דחה את השתלבותו של יתרו כגר בתוך עם ישראל

ברוב חסדה ומסירותה גאלה רות את כל הסובבים אותה: חטאו של אלימלך התמתק, נעמי שלא מיחתה בו זכתה להתנחם בבנה, ואף בועז זכה לממשיך דרכו , למרות הצטרפותם המאוחרת, הברית שנכרתה בהר סיני כללה גם את הגרים, במבט מעמיק, התורה שבכתב והנבואה שייכות יותר לסגולת ישראל, והתורה שבעל פה, המתחדשת כל העת, מתאימה לגרים

במצב המתוקן בארץ ישראל אין נזקקים לניסים, שכן בזכות לימוד התורה והדרכתה את חיי המעשה - הקדושה מתגלה בדרך הטבע , כך גם בעניין השביעית: הדרך לצלוח מבחינה כלכלית שנה שבה לא עובדים את הקרקע נטועה בהדרכה טבעית־מעשית של התורה ,יסוד זה מתגלה בכל דרכי החיים, והוא שמכוון אותנו להשכיל ולהעמיק בכל המדעים והחוכמות

בין המחלוקות בעניין היתר המכירה וגיור מסורתיים נמתחים קווי דמיון רבים , הבירור ההלכתי סביב שתי הסוגיות דומה במבנהו, אך מה שמאפיין את התפלגות המחנות הוא השקפת העולם ביחס לאחריות לכלל ישראל , בעיית ההתבוללות לא נכחה בסביבתו של מרן הרב קוק זצ"ל, אולם יש להעריך שאילו הכיר אותה לעומק היה נוטה להקל בגיור כפי שעשה בשביעית.

זיכרון השואה צריך לעורר אותנו לעמוד מול כל אויבינו, ומתוך עלבונם של הנרצחים להמשיך ולשקוד על בניינה של מדינת ישראל ,מבחינה דמוגרפית, עם ישראל טרם התאושש ממכת המוות שהנחית עליו הצורר הנאצי בשואה , לכן ראוי לחזק את ערכי המשפחה ומצוות "פרו ורבו" באמצעות הסברה במישור הציבורי וחינוך הילדים לכך.

כבר בימי העלייה מברית המועצות נהגו רבותינו להקל בגיור גם כאשר אין ודאות שהגר יקיים מצוות, אך דיינים חצופים שפסלו את גיורם וכינו אותם רשעים גרמו להקצנת עמדת הרבנות , גיורים מן הסוג הזה התקיימו במאות ואלפים בקהילות ישראל השונות, אך טעמם ההלכתי של המגיירים לא התבאר משיקולים מסוימים , השינוי במציאות החברתית בארץ והצורך הגדול למצוא פתרונות הם סיבה מספקת לסמוך על הגיור במצב שנחשב דיעבד ,ההצעה למעשה: מסלול לכתחילה כדעת המחמירים ומסלול דיעבד למי שצפוי לחיות כמסורתי.

למי ראוי לשלוח מנות בפורים ועם מי יש לקיים יחד את הסעודה?, העניין במצוות משלוח המנות בפורים הוא להמשיך אותה על פני כל השנה ולהרבות באמצעותה אהבה ואחווה בישראל , את מצוות מקרא המגילה יש להמשיך כל השנה על ידי התבוננות וראייה של השגחת ה' בכל הקורות אותנו , הצידוק המוסרי למחיית עמלק הוא היותו עם שביסס את כלכלתו על ביזה והרג של עמים אחרים.