רביבים

מקום החנוכייה יכול להיות בפתח הבית או בחלון, עם עדיפות למקום שבו ירבה פרסום הנס , ספרדים שרוצים מאוד לברך כל אחד על חנוכייתו יוכלו לסמוך על הרב מרדכי אליהו והרב משאש ולהדליק נר חנוכה בברכה , באירועים המוניים בהם יש גם כאלה שאינם מדליקים בביתם ראוי להדליק נרות בברכה, ועדיף לזַכות במצווה משתתף חילוני , כשנוסעים להדלקת נרות משפחתית, יש להקפיד להדליק בבית קודם שיצאו

המאבק בין יעקב לשרו של עשיו היה מאבק בין עולם של אינטרסים צרים לעולם שבו האמונה והתיקון הם המניעים , הפגיעה בכף הירך, שמחברת בין החלק העליון של האדם לחלקו התחתון, הייתה ניסיון לנתק בין האידיאלים למעשים , למרות הפציעה הצליח יעקב בדבקותו לגבור על הניתוק ולשוב בצדקתו אל הפכים הקטנים. גם היום ראוי שתלמידי החכמים ואנשי המעשה יכבדו זה את זה ויפעלו יחד.

הרב שמאי גינזבורג, מגיבורי פרשת גיורי וינה, היה חסיד גור וציוני נלהב שהכריח את הוריו לעלות לארץ ישראל בגיל צעיר , אחרי כמה שנים שעבד לפרנסת משפחתו בשילוב עם לימוד תורה, התבקש להיות שמש לאדמו"ר בעל ה'אמרי אמת' מגור והתחבב עליו ביותר ,בימי מלחמת השחרור התגייס לצבא בעידוד האדמו"ר, ולאחר מכן פעל בסוכנות היהודית למען רווחתם הדתית של העולים

ט"ו באב היה בתקופת המשנה יום טוב שכולו סביב הקמת משפחה בישראל , יש הרבה יוזמות חיוביות לפתרון בעיית הרווקות המאוחרת, אולם העיקר הוא לחנך לערך הזוגיות, האהבה והמשפחה, כי בכך השורש , בדורנו, לנוכח ההתקפות המבקשות לצייר את המשפחה כעול על האדם המגביל את חירותו, עלינו להגביר את ההסברה כי המשפחה היא אושרו של האדם.

בקרב הממסד הדתי היה ברור כי גיורי וינה יאומצו, אך סמוך לישיבת מועצת הרבנות בעניין הופעל על הרב אונטרמן לחץ אדיר של הקנאים , המשלחת שהגיעה לווינה עשתה עבודה מרושלת וסבלה מהטיה קשה נגד העוסקים במלאכה , סופה של הפרשה היה בסגירת בית הדין בווינה ובפקפוק בגיורים שנעשו שם ,במישור הכללי, המחלוקת ההיא גרמה למקילים בגיור לחשוש להביע את דעתם בפומבי.

בשנת תשכ"ט הצליחה הסוכנות היהודית לחלץ מברית המועצות מעט יהודים, אך בתחנת המעבר בווינה התברר שחלקם נישאו נישואי תערובת , פעילי עלייה דתיים שגובו בהסכמה שבשתיקה מהרבנות הראשית עמלו כדי לגיירם, אך ספגו מתקפה חמורה שגרמה לרבנות הראשית לחזור בה ולגיירם מחדש בארץ , בניגוד למה שנטען, היוזמים היו אנשים יראי שמיים ואידיאליסטים שפעלו למען המשכיות עם ישראל, כמו ר' אלתר שטיינמץ שאחר דמותו התחקו לאחרונה חוקרי מכון הר ברכה.

פעילים ליטאים ואנשי חב"ד בחרו להפיץ דברי שקר ועלילות סביב פרשת גיורי וינה והרבנים שהכשירו אותם. התוצאה העגומה הייתה מחלוקת קשה והוצאת דיבה שגלשו מחוץ לארץ לתחומי ארץ ישראל.

החזון שהועיד הקב"ה לעם ישראל בארצו הוא להביא ברכה לכל הגויים, אך לא בדרך נס, אלא על ידי הקמת מוסדות ראויים והטבת דרכינו , הדרך להשלמת החזון עוברת בחיזוק ערכי העבודה, המשפט, המדע והמשפחה - כשלימוד התורה משפיע מטובו על כולם , התבלטות לטובה של מדינת ישראל בכל הפרמטרים תביא אליה בחזרה גם את שארית העם שנשאר בגולה

ילדים חייבים לעשות כלפי הוריהם כל דבר שאדם הגון היה עושה במסגרת דרך ארץ. החידוש שהוסיפה התורה במצוות כיבוד הורים הוא חובה לסייעם כשהם סיעודיים גם במחיר הפסד זמן וכסף , גם ילדים להורים מאמצים מחויבים לכללי הכבוד והמורא מצד דרך ארץ, למרות שאין אלו הוריהם הביולוגיים, וכן גרים , התורה לא ציוותה על ברכה לפני האכילה, מפני שזו חובה מוסרית פשוטה להודות לא־ל שהעניק לנו את המזון

רבים מהתלמידים ואף מהרבנים בקיאים בדרשות רבות על פרשת השבוע, אך אינם יודעים לחזור על הייעודים הפשוטים שנאמרו לאבות בתורה ,בסדרת הספרים 'בדרכה של תורה', שמיועדת אומנם לילדים, ישנה ברכה גדולה בכך שהיא מביאה את דברי התורה כפשוטם ומדגישה את המסרים העיקריים של התורה עצמה , המסר החוזר בסיפורי האבות הוא הייעוד שלהם ושל זרעם להיות מופת וברכה לכל משפחות האדמה .