כל נדרי

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

כל נדרי הוא נוסח תפילה להתנתקות מנדרי השנה החולפת וקבלה לנדרי השנה הבאה שנהגו כל בית ישראל לאומרו עם כניסת יום הכיפורים. בעבר, היו שהתנגדו לאמירה זו משום שהיא עלולה לגרום לעם לזלזל בנדרים, אך כיום נהוג בכל הקהילות לאומרה. יש שאמרו שמטרת כל נדרי היא לבטל את נדרי העבר על מנת להיכנס ללא חטאים ליום הכיפורים, ומנגד יש שאמרו שהיא קבלה ותיקון לנדרי השנה הבאה. כיום נהוג לכלול בנוסח התפילה את שתי השיטות ולציין את נדרי העבר והעתיד. את נוסח התפילה נהוג לומר שלוש פעמים כנוסח התרת נדרים, וכן לאומרו בניגון מיוחד כך שהקהל חוזר אחרי החזן.

כחלק מאמירת כל נדרי, נהוג להודיע לפני התפילה כי "אנו מתירין להתפלל עם העבריינים" כחלק מקבלת כל העם לתפילה וכן להוסיף לאחר האמירה "ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל העם בשגגה".

נוסח וזמן אמירתה[edit]

נוהגים לפתוח את תפילת יום הכיפורים בהתנקות מנדרי השנה החולפת וקבלה על נדרי השנה הבאה. לפי המנהג, אומרים את קטע התפילה שלוש פעמים כאשר בכל פעם החזן אומר פעם אחת והקהל עונה אחריו.

Geresh.png כָּל נִדְרֵי. וֶאֱסָרֵי. וּשְׁבוּעֵי. וַחֲרָמֵי. וְקונָמֵי. וְקִנּוּסֵי. וְכִנּוּיֵי. דְּאִנְדַּרְנָא. וּדְאִשְׁתַּבַּעְנָא. וּדְאַחֲרִימְנָא. וּדְאָסַרְנָא עַל נַפְשָׁתָנָא:

מִיּום כִּפּוּרִים זֶה. עַד יום כִּפּוּרִים הַבָּא עָלֵינוּ לְטובָה. בְּכֻלְּהון אִיחֲרַטְנָא בְהון. כֻּלְּהון יְהון שָׁרָן. שְׁבִיקִין. שְׁבִיתִין. בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין. לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין נִדְרָנָא לָא נִדְרֵי. וֶאֱסָרָנָא לָא אֱסָרֵי. וּשְׁבוּעָתָנָא לָא שְׁבוּעות

Geresh.png
– "כל נדרי" בנוסח אשכנז

.

רב עמרם גאון מביא כי מי שמבין בשפת הקודש רשאי לומר קטע זה בעברית, אך כיום נהוג לאומרו בארמית בכל אופן: "כל נדרים ואיסורין ושבועות וקיומין וחרמין שנדרנו ושאסרנו ושחרמנו ושנשבענו ושקיימנו על נפשנו בשבועה, מיום כפורים שעבר עד יום הכיפורים הזה הבא עלינו, בכלם חזרנו ובאנו לפני אבינו שבשמים, אם נדר נדרנו אין כאן נדר וכו' ויש כאן מחילה וסליחה וכפרה".

זמן אמירתה[edit]

מכיוון שאין להתיר נדרים בשבת וביום הכיפורים יש שנהגו לסיים את אמירת כל נדרי לפני שקיעה וקבלת החג משנה ברורה תריט ה. מנגד, יש שסברו שמותר לומר כל נדרי גם בתוך החג עצמו מכיוון שמותר להתיר נדרים לצורך החג, ואמירת כל נדרי מטרתה להתנקות מחטאי השנה החולפת לצורך יום הכיפורים הרוקח סימן רטו.

כיום, נהוג ברוב המקומות לומר כל נדרי לאחר כניסת החג על מנת לאפשר לכל המתפללים לאומרה בנחת.

מקור[edit]

בגמרא נדרים כג ב מובא עצה לעניין נדרים " הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל". על פי גמרא זו, נהגו לומר נוסח "כל נדרי" עם כניסת יום הכיפורים כעשיית תנאי לבטל את נדרי השנה שתבוא.

יש שכתבו שכבר אנשי כנסת הגדולה תיקנו את אמירת כל נדרי בתחילת יום הכיפורים‏[1], והמקור הקדום ביותר שלה מופיע בסדר רב עמרם גאון[2]. בתקופת הגאונים נחלקו האם לאומרה, כאשר רב נטורנאי ורב האי גאון סברו שאין לאומרה, אך לבסוף היא התקבלה בכל קהילות ישראל ‏[3]. הרי"ץ בשטמ"ק כתב שאנשי כנה"ג תיקנו לאומרו, ואכן הנוסח המקורי מסדר רב עמרם מובא בעברית.

המחלוקת באמירתה[edit]

כבר במקור התלמודי לאמירת כל נדרי נדרים כג ב מופיעה התנגדותו של רבא לאמירה זו על מנת "שלא ינהגו קלות ראש בנדרים", וכן בתקופת הגאונים נחלקו האם יש לאומרה. רב סעדיה גאון נהג לאומרה וכן רב עמרם גאון הכליל אותה בסידורו (על אף שכתב שמדובר במנהג שטות), ואילו רב נטרונאי ורב האי גאון סברו שאין לאומרה. טענות המתנגדים למנהג הן משום ש"לא שמענו מרבותינו שהיו עושים זה כל עיקר" וכן מכך שחששו שהדבר יגרום לעמי הארץ לא לקיים את נדריהם במהלך השנה ‏[4].

לאילו נדרים מועיל כל נדרי?[edit]

כחלק מהמחלוקת על אמירת כל נדרי, נחלקו הראשונים על אילו נדרים מועילה אמירה זו ומהי מטרתה. והובאו בכך שלוש שיטות עיקריות שגם משפיעות על נוסח התפילה:

מודעה לנדרי השנה הבאה[edit]

רבינו תם פקפק במנהג אמירת כל נדרי וטען כי אין הוא מועיל מבחינה הלכתית. הוא ציין כי בהתרת נדרים יש צורך בהבעת "חרטא מעיקרא" על הנדר, לפרט במדויק את הנדר, וכן יש צורך בבית דין של שלושה. מלבד העובדה שבאמירת כל נדרי אין את כל התנאים האלו, בתפילה בבית הכנסת כל אדם מתיר לעצמו את נדריו על אף שאין אדם מתיר נדרי עצמו.

לכן, רבינו תם הסביר כי מטרת האמירה היא למסור מודעה על נדרי השנה הבאה ולהתנות עליהן, ולא להפר את נדרי השנה שעברה. הוא אף התאים את הנוסח הקיים לפי שיטתו וקבע כי אין לומר "מיום כיפורים שעבר" אלא רק "מיום כיפור זה עד יום כיפור הבא" וכן שינה את הנוסח ללשון עתיד.

הפרת נדרים לשנה שעברה[edit]

הרא"ש יישב את קושיות רבינו תם על מקור הנוסח המקורי המדבר גם על הפרת נדרים לשנה שעברה והעמידו מחדש. לדבריו, די בעצם העובדה שהקהל אומר את הנוסח יחד על מנת להראות שהן מתחרטים על נדרם וכן כאשר כל בית הכנסת מתיר יחד נחשב הדבר כאילו נודרים בפני שלושה. כמו כן, מכיוון שכל הקהל מתירים יחד אין נחשב הדבר שכל אדם מתיר לעצמו אלא שהקהל מתיר את הנדר לכל אחד. על טענת רבינו תם כי יש צורך לפרט את הנדר, טען הרא"ש כי הסיבה לפירוט הנדר היא בשביל שהחכם לא יתיר נדרי מצווה שאין להתירם, אך כאן מדובר על נדרים סתם ולכן אין צורך לפרטן.

ממילא, לפי שיטתו, תיקן הרא"ש כי נוסח התפילה יהיה על נדרי השנה שעברה וכן לדבריו הצורך לומר תפילה זו שלוש פעמים הוא משום שכך נהוג לכפול בהתרת נדרים.

תפילה ווידוי לקב"ה[edit]

הנימוקי יוסף על הגמרא מסביר מסביר שאין מדובר כאן בביטול הלכתי של נדרים כדברי הגמרא, אלא בתפילה ווידוי לפני הקב"ה. לדבריו, אין מקור הלכתי ברור לתפילה זו והיא "דרך תפילה לקב"ה שלא יכשלו ושלא יענשו על הנדרים ועל השבועות שעשו בשנה שעברה ושיהיו שביתין ושביקין לפניו יתברך כאילו לא היו, וזה שנהגו לומר בסוף ונסלח לכל עדת ישראל".

המנהג כיום[edit]

להלכה, השולחן ערוך פסק שיש לומר כל נדרי והמשנה ברורה הוסיף כי אנו נוהגים כשיטת רבינו תם כי מטרת האמירה היא מסירת מודעה לשנה הבאה. אמנם, כיום נוהגים ברוב המקומות לאחד את שתי השיטות ולכלול בנוסח גם על נדרי שנה שעברה וגם על נדרי השנה שתבוא.

אמירת הנוסח שלוש פעמים[edit]

לפי הנוסח המקובל יש לכפול את אמירת כל נדרי שלוש פעמים. הרא"ש וכן הטור (סימן תריט) כתבו כשיטתם שמדובר כאן בהתרת נדרים רגילה. לדבריהם, כשם שבהתרת נדרים יש צורך לומר ג' פעמים "מותר לך" כך גם בהתרת הנדרים בכל נדרי יש צורך לכפול את הנוסח ג' פעמים.

מנגד, הנימוקי יוסף שטוען כי מטרת הנוסח הוא וידוי ותפילה לה' ולא התרת נדרים במובן הפורמלי של המילה, משווה הכפלה זו להכפלת הווידוי בתפילה. לדבריו, כשם שבתפילה כופלים את הווידוי ג' פעמים, כך גם את נוסח כל נדרי אומרים שלוש פעמים.

התוספות רי"ד כתב כי תיקנו לומר את הנוסח שלוש פעמים על מנת ש"מי שלא שם לבו בפעם ראשונה יכוון לבו בפעם שנייה".

יש לציין שאמנם שיטת הריטב"א היא שאכן אין צורך לומר את הנוסח ג' פעמים.

הקשר בין התרת נדרים ליום הכפורים[edit]

תוס' רי"ד (כאן) מבאר את טעם הדבר:

"ולמה תיקנו הראשונים לומר כך בלילי יוה"כ? משום דקי"ל (=ידוע לנו) דעל כל עונות שבתורה אם עשה אדם תשובה יום הכיפורים מכפר וראו הראשונים ששום עון אינו מעכב הכפרה שאם יעשה אדם תשובה שלא יהא יום הכיפורים מכפר אך עון הנדרים שאם נדר ליתן צדקה או הקדש אין יוה"כ מכפר עד שישלם נדרו שעל דבר שהוא מחויב בדבר אין יוה"כ מכפר. וכו' וה"ה אם חייב לקיים נדרו אין יוה"כ מכפר לו לפורטו עד שיקיים נדרו ואם אדם זכור נדרו הי' מקיימו אבל אם נדר ושכח לא נמצא שהוא ענוש בעבור שהוא קשור בנדרו ואינו מקיימו בעבור זה תקנו גאונים הראשונים לומר זה שאם עשינו שום נדר ושכחנו אותו ולא נדע לקיימו אנו מתחרטים בכל אותן הנדרים ומתירין זה לזה".

"ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל העם בשגגה"[edit]

אחרי נוסח כל נדרי נהגו לומר "ונסלח לכל עדת ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה", ויש שאף נהגו לומר "ככתוב בתורת משה ונסלח..." (רס"ג). מספר טעמים לדבר:

  1. לנמו"י (השיטה השלישית לעיל) וודאי מובן מנהג זה שכן הכל נאמר בדרך ווידוי ותפילה. וגם לפי הרא"ש ותוס' רי"ד (השיטה השניה לעיל) מובן, שאנו מבקשים סליחה על נדרים ששכחנו ועברנו עליהם.
  2. לפי הר"ן ור"ת (שיטה ראשונה לעיל) שכל נדרי הוא התנאה לעתיד ההסבר לבקשת הסליחה הוא (ציטוט מהרא"ש שמבאר את שיטתם) "ומה שאומרים ונסלח לכל עדת בני ישראל לא שיהא צריך עתה כפרה אלא שאם ידור נדרים בזו השנה וישכח הביטול ולפעמים שאינו נזהר בנדרו ועובר עליו ואע"פ שכבר בטלו צריך הוא כפרה כדאמרינן בפ' בתרא דקידושין (דף פא א) זה שהיה סבור לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה (=חשב שאוכל חזיר, ובכל זאת אכל ובסוף התברר שזה ההי טלה) שצריך סליחה".
  3. המרדכי והגר"א כותבים שאמירת הפסוק 'ונסלח לכל עדת ישראל...' הוא על עצם נדירת הנדר, שכן "כל הנודר נדר כאילו בנה במה".
  4. בסדור רש"י (מובא בסידור אוצר התפילות עמ' תקנג) כתוב ש'ונסלח' אינו חלק מנוסח כל נדרי והוא נאמר על עצם יוה"כ. ולפ"ז לא גורסים 'ככתוב בתורת משה ונסלח...'. וכ"כ הבית יוסף שלפי ר"ת לא אומרים 'ככתוב בתורת משה'.

האם אפשר למעשה לסמוך על הנוסח[edit]

הרמ"א (יו"ד ריא, א) כתב שאין לסמוך על אמירת כל נדרי של יו"כ ולהתיר בה נדרים כל השנה. וזו לשונו: "ומכל מקום לא סמכינן על זה להתיר בלא שאלה לחכם, כי אם לצורך גדול". גליון מהרש"א בשם מהרי"ט אומר שאם עבר על נדרו בשוגג מהני התנאי שלא יענש. המנחת שלמה (ח"א סי' צא, כ) כותב ש'כל נדרי' מועיל לגבי מנהג שאדם נהג שלוש פעמים שלא יהיה כנדר.


בכל האמור אין פסיקת הלכה למעשה אלא נתינת רקע ומקורות לנושא. לעיון בנושא:נדרים כג.: ובראשונים שם.

הערות שוליים[edit]

  1. הרי"ץ בשיטה מקובצת
  2. סדר יום הכיפורים
  3. תשובות הגאונים שערי תשובה סימן קמג יג-טו, הלכות פסוקות מן הגאונים סימן קטז-קכב, "אוצר הגאונים" נדרים, חלק התשובות סימן סא-סח
  4. רא"ש יומא פ"ח סימן כח

קישורים חיצוניים[edit]