מדוע עושים גם התרת נדרים וגם מתחילים ביום הכיפורים בכל נדרי, זו אותה משמעות. ומה משמעותה של כל נדרי

התרת נדרים ותפילת כל נדרי א. תפילות יום הכיפורים נפתחות בתפילת כול נדרי שבהם מתאספים המוני בית ישראל לכבוד היום המיוחד ב. אומרת הגמרא: הרוצה שלא יתקיימו נדריו יעמוד בראש השנה ויאמר כול נדר שאני עתיד לנדור יהא בטל, ובלבד שכאשר הוא נודר במהלך השנה לא יזכור את התנאי שאמר בתחילתה, ואם זכר התנאי ובכול אופן נדר, הנדר קיים. ג. ולכן בליל יום הכיפורים אומרים 'כל נדרי' אשר חוברה על ידי הכנסת הגדולה ד. כיצד המודעה בתחילת השנה יכולה להועיל לבטל נדרים במשך כול השנה: 1. לדעת הר"ן – הנדר נחשב כנדר בטעות. 2. דעת ה'חזון איש' – האדם שולט על דיבורו בתחילת השנה על מה שיאמר במשך השנה. ה. באמירת 'כל נדרי' יש גדר של התרת נדרים, ולכן באמירת 'כל נדרי' צריך שיביע חרטה על נדריו בעבר, ובערב יום הכיפורים מתירים הנדרים גם ללא פירוט, וכול הקהל הופך להיות בית הדין. ו. 'כל נדרי' צריך לאומרו לפני הלילה, שאין מתירים נדרים בשבת או ביום הכיפורים. ז. לדעת רבינו תם – אין בנוסח התרת נדרים לשנה שעברה, וכן כתבו המאירי והריב"ש – שלא יזלזלו בנדרים. אומנם ברוב הנוסחים (ע"מ ונוסח ספרד) מופיעה התרת נדרי השנה שעברה, בכול מקרה צריך להיזהר שלא לנדור כלל במשך השנה. ח. לכן 'כל נדרי' נאמר בלשון עבר ועתיד: 'מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה, ומיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא עלינו לטובה'. ט. למרות שאומרים 'כל נדרי' ומוסרים מודעה לעתיד, אם נודר אחריה חייב לעשות התרת נדרים. התרת נדרים ערב ראש השנה י. כתב השל"ה זריזין מקדימין למצוות לעשות התרת נדרים ערב ראש השנה. יא. טעם נוסף הסביר בשו"ת מנחת יצחק – טעם לעשיית התרת נדרים למרות שאומרים בכניסת יום הכיפורים 'כל נדרי' מפני שיש כאלה אשר אומרים 'כל נדרי' בלחש, ויש שאינם מבינים את המשמעות לכן מקדימים. יב. אישה נשואה יכולה למנות את בעלה כשליח לעשות עבורה התרת נדרים. יג. נשים שלא עשו התרת נדרים יעשו התרת נדרים באמירת 'כל נדרי' וחשוב שיבינו המילים, והבנה שיש בכך התרת נדרים.