עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 109: | שורה 109: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=פרשת השבוע| | כותרת=פרשת השבוע| | ||
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת כי | תוכן={{padright:|200|{{:פרשת כי תבוא}}}}... <br /> | ||
[[פרשת כי | [[פרשת כי תבוא|להמשך הערך]]| | ||
צבע=כחול | צבע=כחול | ||
}} | }} | ||
גרסה מ־18:35, 21 באוגוסט 2021
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
טביעות עינא דקלא
הכרת אדם על פי קולו. כשם שסומכים על "טביעות עין" כך סומכים על "טביעות קול", שהרי סומא מותר באשתו, וכן שאר בני אדם מותרים בנשותיהם בלילה... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
יבם יבמה
הגדרה - אחי המת ואשת המת, שחיוב יבום וחליצה נוהג בהם, והתנאים לחיוב יבום וחליצה האחים האמורים בתורה לענין יבום: כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
אותיות
הגדרה - האותיות של כתב-אשורי (ראה ערכו), שבספר תורה, תפילין ומזוזות. בתפילין ומזוזות נאמר: וּכְתַבְתָּם (דברים ו ט), ודרשו: שתהא כתיבה...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
צום ט' בתמוז? הבבלי תענית כח ב כותב כי בבית ראשון נפרצו חומות העיר בט' תמוז וכן נאמר גם בירמיהו ירמיהו לט ב. על פי גמרא זו, המגן אברהם מגן אברהם תקמט ב כתב שבעל נפש יחמיר על עצמו ויתענה גם בט' בתמוז על הבקעת החומה בימי בית ראשון. מאידך, בירושלמי מובא שגם בבית ראשון הובקעה העיר בי"ז בתמוז אלא שמרוב הצרות חל בלבול בתאריך והפסוק נכתב לפי מה שחשב העם. |
| פרשת השבוע |
|
פרשת כִּי-תָבוֹא היא הפרשה השביעית בספר דברים. מקור שמה של הפרשה מקורו בפסוק הראשון בה : "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָ... |
| דבר בעתו |
|
לדוד ה' אורי וישעי הוא הפתיחה של פרק כז מספר תהילים שנהוג להוסיף לתפילה החל מראש חודש אלול ועד ל"שמיני עצרת". אמירת הפרק בימים אלו נובעת מדברי המדרש שמצא רמז לחגי תשרי בתוכו, וכן מהקשר בין תוכנו ע... |