עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 109: | שורה 109: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=פרשת השבוע| | כותרת=פרשת השבוע| | ||
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת | תוכן={{padright:|200|{{:פרשת וילך}}}}... <br /> | ||
[[פרשת | [[פרשת וילך|להמשך הערך]]| | ||
צבע=כחול | צבע=כחול | ||
}} | }} | ||
גרסה מ־05:52, 5 בספטמבר 2021
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
כוס של אליהו
כוס של אליהו הינו כינוי למנהג שתיית כוס חמישית בליל הסדר בנוסף לארבע כוסות. המנהג הרווח כיום הוא לא לשתות את הכוס החמישית משום הספק, אבל... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
אמה
הגדרה - מדת אורך בשעורי הלכה מידת אמה הוזכרה בכמה מקומות: *במקרא - לגבי מידות המשכן והמקדש ועוד. *בהלכה למשה מסיני - בשעורי סוכה ושבת...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
אסור דבוק
הגדרה - איסור הדבוק בהיתר ונתבשלו יחד בקדרה השם "איסור דבוק" מקורו בפוסקים, והונח על איסור הדבוק בהיתר שנתבשלו יחד בקדרה עם רוטב או...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
כל ארץ ישראל רשות היחיד? ארץ ישראל מוקפת מחיצות משלוש רוחות. מצפון ומזרח ישנה גדר מערכת רציפה וממערב ישנו הים התיכון, ששיפוע הקרקעית שלו נחשב כמחיצה. לכאורה, לפי זה, מדאורייתא כולה רשות היחיד, ואיסור הטלטול, גם בערים הגדולות שבה, לכל היותר מדרבנן. אלא שאמרו בגמרא עירובין כב א שלא יתכן לומר שארץ ישראל כולה רשות היחיד מפני היקף מחיצות טבעיות שיש לה, שאם כן, כל העולם כולו מוקף אוקיינוס, ולא תהיה רשות רבים מן התורה כלל. אלא ודאי מחיצות אלו בטלות, ומן התורה אינן נחשבות מחיצות. |
| פרשת השבוע |
|
פרשת וילך היא הפרשה התשיעית בספר דברים. שמה של הפרשה מקורו מהפסוק הראשון בה : "וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל. " ()<... |
| דבר בעתו |
|
סימני ראש השנה הינם מאכלים מיוחדים שנוהגים לאכול בליל ראש השנה ולומר עליהם "יהי רצון" הקשור במאכל או בשמו כרמז לשנה טובה. מקור הסימנים הוא מהגמרא, שאומרת כי אכילתם בראש השנה היא סימן טוב לכל השנה.... |