עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 117: | שורה 117: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=דבר בעתו| | כותרת=דבר בעתו| | ||
תוכן={{padright:|200|{{: | תוכן={{padright:|200|{{:כל נדרי}}}}... <br /> | ||
[[ | [[כל נדרי|להמשך הערך]]| | ||
צבע=חום | צבע=חום | ||
}} | }} | ||
גרסה מ־18:13, 9 בספטמבר 2021
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
סריס אדם
מי שאשכיו נעקרו בידי אדם. אסור ל"סריס אדם" לבוא בקהל. כלומר: אסור לו לשאת אשה מישראל. "סריס אדם" - חולץ לאשת אחיו, אבל לא מייבם, שכן, כאמור, הוא... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
אין ישיבה בעזרה
הגדרה - איסור ישיבה, שכיבה ושינה במקדש מעזרת ישראל ולפנים אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד (תוספתא סנהדרין ד ד; יומא כה א ועוד...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
אשמורה
הגדרה - שליש הלילה הלילה נחלק לחלקים שוים, הנקראים אשמורות - כמו שנאמר: בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר (שמות יד כד; שמואל א יא יא) - על שם חילוק...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
צום ט' בתמוז? הבבלי תענית כח ב כותב כי בבית ראשון נפרצו חומות העיר בט' תמוז וכן נאמר גם בירמיהו ירמיהו לט ב. על פי גמרא זו, המגן אברהם מגן אברהם תקמט ב כתב שבעל נפש יחמיר על עצמו ויתענה גם בט' בתמוז על הבקעת החומה בימי בית ראשון. מאידך, בירושלמי מובא שגם בבית ראשון הובקעה העיר בי"ז בתמוז אלא שמרוב הצרות חל בלבול בתאריך והפסוק נכתב לפי מה שחשב העם. |
| פרשת השבוע |
|
פרשת וילך היא הפרשה התשיעית בספר דברים. שמה של הפרשה מקורו מהפסוק הראשון בה : "וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל. " ()<... |
| דבר בעתו |
|
כל נדרי הוא נוסח תפילה להתנתקות מנדרי השנה החולפת וקבלה לנדרי השנה הבאה שנהגו כל בית ישראל לאומרו עם כניסת יום הכיפורים. בעבר, היו שהתנגדו לאמירה זו משום שהיא עלולה לגרום לעם לזלזל בנדרים, אך ... |