עמוד ראשי

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של Yeshiva.org.il. עד כה נכתבו 24,139 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

חדשים? העזרו בעזרה! נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר!

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

פרוייקטים

עזרו לוויקישיבה להתפתח! תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר!

פרוייקט אקראי: <random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.

התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.

תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.

קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


ערכים חדשים
  1. פרשת חקת
  2. ספר הכל בו
  3. אתחלתא דגאולה שיטת נגד
  4. התנגדות להחלת המושג על המציאות בימינו
  5. כישוף
  6. זעיר אנפין
  7. סידור כוונות הרש"ש


ערך אקראי
דיני כתמים
ר' נדה#המוצאת כתם בבגדה

לאשה שיש ספק אם זהו כתם מדם או מצבע – עי' נדה סא:

ואמנם בשו"ע לא מוזכרת העצה להשוות את ההפרשה החשודה כדם לסימנים...
להמשך הערך


הידעת?

תפילין

יש שהיו נזהרים שלא להניח תפילין אלא בימים ידועים בשנה, ויש מי שלא היה מניחן אלא לאחר שבאו עליו יסורין ומרקו את עוונותיו, וקצת חכמים היו נוהגים להניחם בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים אחר התשובה והתפילה והווידויין (מאירי ברכות יד: ד"ה מה).