דרשני:זמן מתן תורתנו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (Wikiboss העביר את הדף זמן מתן תורתנו לשם דרשני:זמן מתן תורתנו) |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בנוסח ה[[תפילה]] בשבועות אנו אומרים: "יום חג השבועות הזה, זמן מתן תורתנו", מבואר שזמן מתן תורה היה בחג השבועות<ref>לגבי שאלת ההתאמה של דבר זה עם דברי חז"ל לגבי תאריך מתן תורה היה בו' או בז' בסיון - ראה להלן בפרקים הבאים.</ref>. ובגמרא {{מקור|בבלי:פסחים סח, ב$פסחים סח:|כן}} מובאים דברי [[רבי אלעזר]] שכל ה[[תנאים]] מודים שבעצרת {{מקור|[- שבועות]}} צריך גם [[שמחת יום טוב|לשמוח במאכל ומשתה]] (דבר השנוי ב[[מחלוקת]] בשאר החגים), וזאת מחמת ש"יום שניתנה בו תורה הוא". ומסופר על [[מר בריה דרבינא]] שהיה יושב ב[[תענית]] כל ימות השנה, חוץ מעצרת שבו נתנה תורה, [[פורים]] ו[[ערב יום כיפור]]. עוד מסופר {{מקור|בבלי:פסחים סח ב$שם}} ש[[רב יוסף]] היה אומר להכין לו בעצרת עגל משולש ומובחר, מפני שאמר: "אם לא אותו היום [- שבועות שנתנה בו תורה], כמה 'יוסף' יש בשוק?" | בנוסח ה[[תפילה]] בשבועות אנו אומרים: "יום חג השבועות הזה, זמן מתן תורתנו", מבואר שזמן מתן תורה היה בחג השבועות<ref>לגבי שאלת ההתאמה של דבר זה עם דברי חז"ל לגבי תאריך מתן תורה היה בו' או בז' בסיון - ראה להלן בפרקים הבאים.</ref>. ובגמרא {{מקור|בבלי:פסחים סח, ב$פסחים סח:|כן}} מובאים דברי [[רבי אלעזר]] שכל ה[[תנאים]] מודים שבעצרת {{מקור|[- שבועות]}} צריך גם [[שמחת יום טוב|לשמוח במאכל ומשתה]] (דבר השנוי ב[[מחלוקת]] בשאר החגים), וזאת מחמת ש"יום שניתנה בו תורה הוא". ומסופר על [[מר בריה דרבינא]] שהיה יושב ב[[תענית]] כל ימות השנה, חוץ מעצרת שבו נתנה תורה, [[פורים]] ו[[ערב יום כיפור]]. עוד מסופר {{מקור|בבלי:פסחים סח ב$שם}} ש[[רב יוסף]] היה אומר להכין לו בעצרת עגל משולש ומובחר, מפני שאמר: "אם לא אותו היום [- שבועות שנתנה בו תורה], כמה 'יוסף' יש בשוק?" | ||
וכך אמרו ב[[מדרש]]: "ולמה לא נאמר 'שעיר [[חטאת]]' בחג השבועות? - לפי שהוא יום מתן תורה, והתורה היא [[כפרה|מכפרת]] כ[[קרבן]], לכך לא נאמר בו חטאת הכפורים" {{מקור|מדרש אגדה במדבר כח, כו#, מהדורת ר"ש בובר| | וכך אמרו ב[[מדרש]]: "ולמה לא נאמר 'שעיר [[חטאת]]' בחג השבועות? - לפי שהוא יום מתן תורה, והתורה היא [[כפרה|מכפרת]] כ[[קרבן]], לכך לא נאמר בו חטאת הכפורים" {{מקור|(}}{{מקור|מדרש אגדה במדבר כח, כו#, מהדורת ר"ש בובר}}{{מקור|; וכן הביא}} {{מקור|רבנו בחיי במדבר כח כו$רבנו בחיי שם}} {{מקור|בפירושו "על דרך הפשט")}}. ועוד אמרו במדרש: "ולמה נאמר בעצרת ו[[יום הכפורים]]: 'שעיר'? - [[הקש|מקיש]] עצרת ל[[יום הכפורים]], מה יום הכפורים יום מתן תורה אף עצרת יום מתן תורה, מפני ש[[לוחות הברית]] ניתנו ביום הכפורים ו[[עשרת הדברות]] נאמרו בעצרת, וכדי להוציא מלבן של [[צדוקים]] שאומרים מתן תורה לא היה בעצרת, לכך הוקשו זה בזה" {{מקור|פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר, פינחס, קלז, א|כן}}. | ||
דבר זה מהוה הסבר ל[[מנהג]] קריאת [[מגילת רות]] בשבועות, כדברי המדרש: "ומה ענין רות אצל עצרת, שהיא נקראת בעצרת בזמן מתן תורה? - ללמדך שלא ניתנה תורה אלא על ידי [[ייסורים|יסורין]] ו[[עניות|עוני]]" {{מקור|(}}{{מקור|מדרש זוטא - רות (בובר) א, א}}{{מקור|, מובא ב}}{{מקור|ילקוט שמעוני, רות, תקצו$ילקוט שמעוני, רות, סוף רמז תקצו}}{{מקור|)}}. "אמרה תורה לפני הקב"ה: רבונו של עולם! תן חלקי בשבט של עוני, שאם עשירים עוסקים בי יהיו [[גאוה|מתגאים]], אבל כשהן [עניים הם] מתעסקים בי ויודעין שהם רעבים" {{מקור|מדרש זוטא שם, לא הובא בילקוט|כן}}. | דבר זה מהוה הסבר ל[[מנהג]] קריאת [[מגילת רות]] בשבועות, כדברי המדרש: "ומה ענין רות אצל עצרת, שהיא נקראת בעצרת בזמן מתן תורה? - ללמדך שלא ניתנה תורה אלא על ידי [[ייסורים|יסורין]] ו[[עניות|עוני]]" {{מקור|(}}{{מקור|מדרש זוטא - רות (בובר) א, א}}{{מקור|, מובא ב}}{{מקור|ילקוט שמעוני, רות, תקצו$ילקוט שמעוני, רות, סוף רמז תקצו}}{{מקור|)}}. "אמרה תורה לפני הקב"ה: רבונו של עולם! תן חלקי בשבט של עוני, שאם עשירים עוסקים בי יהיו [[גאוה|מתגאים]], אבל כשהן [עניים הם] מתעסקים בי ויודעין שהם רעבים" {{מקור|מדרש זוטא שם, לא הובא בילקוט|כן}}. | ||
=== כיצד שבועות הוא 'זמן מתן תורה', הרי אין לו תאריך קבוע? === | === כיצד שבועות הוא 'זמן מתן תורה', הרי אין לו תאריך קבוע? === | ||
חג השבועות חל למחרת היום הארבעים ותשעה ל[[ספירת העומר]] {{מקור|ויקרא כג, טז|כן}}, כלומר ביום החמישים מתחילת הספירה {{מקור|רמב"ם תמידין ומוספין ח א$רמב"ם רפ"ח מהל' תמידין ומוספין|כן}}. [[רבי שמעיה]] אומר שהתאריך המדויק שחל בו שבועות באותה [[שנה]] תלוי האם [[חודש|חודשים]] [[ניסן]] ו[[אייר]] היו מלאים (- ובהם שלושים יום) או חסרים (- ובהם עשרים ותשעה ימים). במידה ושני חודשים אלו מלאים - שבועות יחול בה' [[סיון]], ואם שני חודשים אלו חסרים - שבועות יחול בז' סיון, ובמידה ואחד מחודשים אלו מלא וחברו חסר - שבועות יחול בו' בסיון. ויש חולקים וסוברים שחודשי השנה תמיד האחד מלא וחברו חסר, ולכן שבועות תמיד יחול בו' בסיון {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:ראש השנה ו ב$ר"ה ו:}} {{מקור|ו}}{{מקור|רש"י ראש השנה ו ב$רש"י שם}}{{מקור|)}}. בזמנינו, שנקבע ה[[לוח השנה|לוח]] תמיד חודש ניסן מלא וחודש אייר חסר {{מקור|ביאור הלכה תכח$ביאור הלכה סי' תכח ס"א ד"ה אלו הימים שאין קובעין וכו'|כן}}, כך ששבועות תמיד חל בו' סיון. | |||
לאור דברים אלו, הקשו רבים כיצד מוגדר שבועות בתור 'זמן מתן תורתנו', הלא לשבועות אין תאריך מדויק, ואם כן רק בחלק מהשנים הוא יוצא בתאריך ההיסטורי של מתן תורה, ובשנים אחרות הוא יוצא בתאריך אחר! | |||
מכוח קושיא זו וקושיות נוספות<ref>ראה להלן.</ref>, כתב ב[[שו"ת]] [[הריב"ש]] {{מקור|ריב"ש צו$סוף סי' צו|כן}}, שאכן מן התורה שבועות איננו זמן מתן תורה, ורק לאחר קביעת הלוח (שבו נקבע ששבועות תמיד יחול בו' סיון) הוסיפו חכמים משמעות נוספת ליום זה - 'זמן מתן תורתנו'<ref>ולפי זה צריך לומר שהמילים "זמן מתן תורתנו" הם תוספת מאוחרת לנוסח התפילה, שתוקן ע"י [[אנשי כנסת הגדולה]] {{מקור|בבלי:מגילה יח א$מגילה יח.|כן}} ונסדר על ידי [[שמעון הפקולי]] בפני [[רבן גמליאל]] ב[[יבנה]] {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:מגילה יז ב$שם יז:}} {{מקור|בבלי:ברכות כח ב$ברכות כח:}}{{מקור|)}}, וזהו דוחק. וראה ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=9885#p90944 פורום 'אוצר החכמה'] (שאנשי כנסת הגדולה רק תקנו ב[[תפילת העמידה]] י"ח ברכות, ופתיחה וסיום לכל אחת מהן, אך נוסח הברכה התווסף במהלך הדורות).</ref>. רבים הקשו<ref>ראה בהערות על שו"ת הריב"ש, מהדורת מכון ירושלים, שם. </ref> על פירוש זה מדברי חז"ל במקומות שונים, בהם רואים שמן התורה שבועות הוא זמן מתן תורה, דבר המתבטא הן בהלכות המיוחדות של יום זה<ref>ראה לעיל, שהובאו דברי הגמרא {{מקור|בבלי:פסחים סח ב$פסחים סח:|כן}} שבשבועות לכל הדעות חובת שמחת יום טוב במאכל ובמשתה מ[[דאורייתא]], מפני "שנתנה בו תורה".</ref> והן באופן כתיבתו בתורה<ref>ראה לעיל, שהובאו דברי המדרש המסבירים את דברי התורה על השעיר (שלא נאמר בו "חטאת" ושהוקש ליום הכיפורים), מחמת שנתנה בו תורה.</ref>. | |||
ויש המסבירים ששבועות נקרא "זמן מתן תורתנו" מפני שהתורה נתנה ביום החמישים לספירת העומר<ref>ראה להלן שדבר זה שנוי במחלוקת.</ref>, ואף שהתאריך ההיסטורי של מתן תורה איננו תמיד זהה לתאריך שבו חל שבועות באותה שנה, מ"מ ה'זמן' שהוא חמישים יום לספירת העומר זהה לזמן ההיסטורי של מתן תורה {{מקור|תורה תמימה שמות כד, טז, הערה לו|כן}}. | |||
=== למה לא מוזכר בתורה שמתן תורה היה בשבועות? === | === למה לא מוזכר בתורה שמתן תורה היה בשבועות? === | ||
== תאריך מתן תורה == | == תאריך מתן תורה == | ||
בתורה עצמה לא מבואר בדיוק התאריך המדויק של מתן תורה, אך מוכח שזה היה בתחילת חודש סיון<ref>ראה {{מקור|אבן עזרא שמות (הפירוש הארוך) יט, א}}: "בחדש השלישי... ביום הזה... שהוא ראש חדש... והזכיר הכתוב זה, כי אחר ימים מועטים ליום חנותם היה מתן תורה. אולי יום אחד עלה אל ה' וירד ודבר עם ישראל, וביום השלישי לחדש עלה פעם אחרת להשיב אל השם דברי העם, ושם נאמר לו כי ביום השלישי יהיה מתן תורה. וכל זה מדרך הסברא, כי על הקבלה נסמוך שבששה בסיון נתנה התורה, ועל דרך העיבור, יום ששי בשבוע היה, אם לא היה חדש [[אייר]] מעובר..." וראה להלן בשם המדרש.</ref>. אולם בדברי חז"ל ב[[גמרא]] {{מקור|בבלי:שבת פו ב$שבת פו:| | בתורה עצמה לא מבואר בדיוק התאריך המדויק של מתן תורה, אך מוכח שזה היה בתחילת חודש סיון<ref>ראה {{מקור|אבן עזרא שמות (הפירוש הארוך) יט, א}}: "בחדש השלישי... ביום הזה... שהוא ראש חדש... והזכיר הכתוב זה, כי אחר ימים מועטים ליום חנותם היה מתן תורה. אולי יום אחד עלה אל ה' וירד ודבר עם ישראל, וביום השלישי לחדש עלה פעם אחרת להשיב אל השם דברי העם, ושם נאמר לו כי ביום השלישי יהיה מתן תורה. וכל זה מדרך הסברא, כי על הקבלה נסמוך שבששה בסיון נתנה התורה, ועל דרך העיבור, יום ששי בשבוע היה, אם לא היה חדש [[אייר]] מעובר..." וראה להלן בשם המדרש.</ref>. אולם בדברי חז"ל ב[[גמרא]] {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:שבת פו ב$שבת פו:}} {{מקור|בבלי יומא ד ב$יומא ד:}}{{מקור|)}} מובאת [[מחלוקת]]: "[[תנו רבנן]]: בששי בחודש [סיון] ניתנו [[עשרת הדברות]] ל[[עם ישראל|ישראל]]. [[רבי יוסי]] אומר: בשבעה בו." בהמשך הגמרא {{מקור|בבלי:שבת פו ב$שבת שם|כן}} מסביר [[רבא]]<ref>וכדבריו מוכח ג"כ מה[[ברייתא|ברייתות]] שהובאו, שחלקן מתאימות להסברו בשיטת חכמים, וחלקן מתאימות להסברו בשיטת רבי יוסי.</ref> ששתי הדעות מסכימות שמתן תורה היה ב[[שבת]], אלא שנחלקו מתי היה [[ראש חודש]] סיון (בו הגיעו ישראל ל[[מדבר סיני]]), שלדעת חכמים היה זה ביום שני בשבוע, ואילו לדעת רבי יוסי היה זה ביום ראשון בשבוע.{{ש}}דעה נוספת מובאת ב[[מדרש]] שמתן תורה היה ביום שישי בשבוע, ו' בסיון {{מקור|(}}{{מקור|מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויסע א$מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויסע פר' א ד"ה ויסעו מאלים}}{{מקור|; וראה בפירוש ראב"ע הארוך שמות יט, א)}}. | ||
=== הכרעת ההלכה בשאלה זו === | === הכרעת ההלכה בשאלה זו === | ||
| שורה 23: | שורה 31: | ||
* [[רבי לוי יצחק מברדיטשב]] מסביר ({{מקור|קדושת לוי במדבר}} לשבועות), שענין "חג מתן תורתנו" הוא לא ציון היסטורי, אלא הכוונה שכל שנה ושנה בחג זה אנו מקבלים הארה הקשורה למתן תורה. ולכן, אין זה משנה מתי בפועל ניתנה התורה, אלא חשוב מתי עלה במחשבה לפני ה' לתת את התורה, שמרגע שעלה הדבר במחשבה לפני ה', נקבע לדורות שבכל שנה ושנה ביום זה יקבלו [[עם ישראל|ישראל]] הארה הקשורה למתן תורה, ולכן, כיוון שה' רצה לתת את התורה בו' בסיוון, יום זה נקבע לדורות כיום הארת מתן תורה, ואף על פי שמשה הוסיף יום אחד מדעתו, נשאר בכל שנה יום זה כיום ההארה<ref>זו לשונו של רבי לוי יצחק: "ולפי דברינו יש לתרץ קושית המגן אברהם בטוב טעם ודעת, דהנה זה ידוע מאמר חכמינו ז"ל (שבת פז, א) דיום אחד הוסיף משה מדעתו, דהקב"ה אמר לך אל העם וקדשתם 'היום ומחר' (שמות יט, י), ומשה רבינו אמר 'היו נכונים לשלשת ימים' גו' (שם פסוק טו). והנה מה שאמר הקב"ה הוא קיים לעד, ובדעתו היה ליתן התורה לישראל בששה בסיון, רק שמשה רבינו עליו השלום הוסיף יום אחד מדעתו והסכים הקב"ה על ידו והיה קבלת התורה ביום נ"א, אבל ההארה הגדולה מקבלת התורה העיקר היה בששה בסיון על ידי משה רבינו, כמו שהיה בדעתו של הקב"ה ליתן בששה בסיון, רק במעשה היה בזיי"ן בסיון על ידי משה רבינו עליו השלום שהוסיף מדעתו. ונמצא מוכח דבששה בסיון היו מוכנים לקבל התורה ונפסקה זוהמתן של ישראל (עי' שבת קמו, א), וגם הקב"ה היה מוכן ליתן התורה. וכן היה במחשבת הבורא כביכול בדיבור שאמר 'וקדשתם היום ומחר' ליתן התורה בששה בסיון, והיה אז קבלת התורה, רק במעשה היה בז' בסיון על ידי משה רבינו עליו השלום שהוסיף מדעתו, וגם אז היה הארת ושמחת נתינת התורה. והנה מחשבת הבורא ודיבורו כביכול 'וקדשתם היום ומחר' שהיה בששה בסיון, עשה רושם לדורות, לכן אחר שאנו מקיימים המצות התלוים בעצרת, הארת נתינת התורה לדורות בששה בסיון, שגם באותו זמן היה הארה גדולה ומחשבתו ודיבורו של הקב"ה, הגם שבמעשה היה בז' בסיון, אמנם מחשבתו ודיבורו של מקום שהיה בששה בסיון, שהוא חי וקיים, עשה רושם לדורות, שלדורות נתגלה שמחת התורה בששה בסיון זמן מחשבתו ודיבורו של הקב"ה. ועל כן אנו אומרים בששה בסיון 'זמן מתן תורתינו', שלדורות מקבלים הארת נתינת התורה בששה בסיון, שהיתה אז במחשבתו ודבורו כביכול ליתן התורה, וכבר היו הכל מוכנים, וכמו שאמרנו. אפס בז' בסיון שהיה במעשה מתן תורה על ידי משה רבינו עליו השלום גם כן נתגלה הארה ושמחה לדורות, לכן יום טוב של עצרת לבית שמאי ונדרים ונדבות לכולי עלמא לאחר עצרת (עי' חגיגה יז, א - ב), ויותר קדוש אסרו חג של עצרת מכל אסרו חג של שאר המועדות (עי' או"ח סי' תצד סעי' ג ובמג"א שם סק"ג), וכפי מה שכתבנו לעיל".</ref>. בדרך זו הסביר גם [[רבי שלום נח ברזובסקי]] בספרו [[נתיבות שלום]]. | * [[רבי לוי יצחק מברדיטשב]] מסביר ({{מקור|קדושת לוי במדבר}} לשבועות), שענין "חג מתן תורתנו" הוא לא ציון היסטורי, אלא הכוונה שכל שנה ושנה בחג זה אנו מקבלים הארה הקשורה למתן תורה. ולכן, אין זה משנה מתי בפועל ניתנה התורה, אלא חשוב מתי עלה במחשבה לפני ה' לתת את התורה, שמרגע שעלה הדבר במחשבה לפני ה', נקבע לדורות שבכל שנה ושנה ביום זה יקבלו [[עם ישראל|ישראל]] הארה הקשורה למתן תורה, ולכן, כיוון שה' רצה לתת את התורה בו' בסיוון, יום זה נקבע לדורות כיום הארת מתן תורה, ואף על פי שמשה הוסיף יום אחד מדעתו, נשאר בכל שנה יום זה כיום ההארה<ref>זו לשונו של רבי לוי יצחק: "ולפי דברינו יש לתרץ קושית המגן אברהם בטוב טעם ודעת, דהנה זה ידוע מאמר חכמינו ז"ל (שבת פז, א) דיום אחד הוסיף משה מדעתו, דהקב"ה אמר לך אל העם וקדשתם 'היום ומחר' (שמות יט, י), ומשה רבינו אמר 'היו נכונים לשלשת ימים' גו' (שם פסוק טו). והנה מה שאמר הקב"ה הוא קיים לעד, ובדעתו היה ליתן התורה לישראל בששה בסיון, רק שמשה רבינו עליו השלום הוסיף יום אחד מדעתו והסכים הקב"ה על ידו והיה קבלת התורה ביום נ"א, אבל ההארה הגדולה מקבלת התורה העיקר היה בששה בסיון על ידי משה רבינו, כמו שהיה בדעתו של הקב"ה ליתן בששה בסיון, רק במעשה היה בזיי"ן בסיון על ידי משה רבינו עליו השלום שהוסיף מדעתו. ונמצא מוכח דבששה בסיון היו מוכנים לקבל התורה ונפסקה זוהמתן של ישראל (עי' שבת קמו, א), וגם הקב"ה היה מוכן ליתן התורה. וכן היה במחשבת הבורא כביכול בדיבור שאמר 'וקדשתם היום ומחר' ליתן התורה בששה בסיון, והיה אז קבלת התורה, רק במעשה היה בז' בסיון על ידי משה רבינו עליו השלום שהוסיף מדעתו, וגם אז היה הארת ושמחת נתינת התורה. והנה מחשבת הבורא ודיבורו כביכול 'וקדשתם היום ומחר' שהיה בששה בסיון, עשה רושם לדורות, לכן אחר שאנו מקיימים המצות התלוים בעצרת, הארת נתינת התורה לדורות בששה בסיון, שגם באותו זמן היה הארה גדולה ומחשבתו ודיבורו של הקב"ה, הגם שבמעשה היה בז' בסיון, אמנם מחשבתו ודיבורו של מקום שהיה בששה בסיון, שהוא חי וקיים, עשה רושם לדורות, שלדורות נתגלה שמחת התורה בששה בסיון זמן מחשבתו ודיבורו של הקב"ה. ועל כן אנו אומרים בששה בסיון 'זמן מתן תורתינו', שלדורות מקבלים הארת נתינת התורה בששה בסיון, שהיתה אז במחשבתו ודבורו כביכול ליתן התורה, וכבר היו הכל מוכנים, וכמו שאמרנו. אפס בז' בסיון שהיה במעשה מתן תורה על ידי משה רבינו עליו השלום גם כן נתגלה הארה ושמחה לדורות, לכן יום טוב של עצרת לבית שמאי ונדרים ונדבות לכולי עלמא לאחר עצרת (עי' חגיגה יז, א - ב), ויותר קדוש אסרו חג של עצרת מכל אסרו חג של שאר המועדות (עי' או"ח סי' תצד סעי' ג ובמג"א שם סק"ג), וכפי מה שכתבנו לעיל".</ref>. בדרך זו הסביר גם [[רבי שלום נח ברזובסקי]] בספרו [[נתיבות שלום]]. | ||
* [[רבי יעקב פרידמן]] מהוסיאטין מתרץ תירוץ נוסף בספרו "אהלי יעקב" לשבועות. | * [[רבי יעקב פרידמן]] מהוסיאטין מתרץ תירוץ נוסף בספרו "אהלי יעקב" לשבועות. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/28220 התורה לא הזכירה זמן מתן תורה] אתר ישיבה | |||
* [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=28&t=5109 יום מתן תורתנו - כל הביאורים!] – פורום 'אוצר החכמה' | * [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=28&t=5109 יום מתן תורתנו - כל הביאורים!] – פורום 'אוצר החכמה' | ||
* הרב חנוך בן פזי, '''[http://www.meirtv.co.il/site/alon.asp?id=876 זמן מתן תורתנו - האם אכן יש זמן?]''', מתוך: באהבה ובאמונה, במדבר תשע"ב | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מוסר ומחשבה (דרשני)]] | |||
[[קטגוריה:שבועות]] | [[קטגוריה:שבועות]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:53, 13 בפברואר 2020
|
|
חז"ל מכנים את חג השבועות: "זמן מתן תורתנו", על אף שבתורה לא נזכר שמתן תורה היה בחג השבועות, והמפרשים האריכו לדון בנושאים אלו מכמה צדדים.
מתן תורה בחג השבועות
בנוסח התפילה בשבועות אנו אומרים: "יום חג השבועות הזה, זמן מתן תורתנו", מבואר שזמן מתן תורה היה בחג השבועות[1]. ובגמרא (פסחים סח:) מובאים דברי רבי אלעזר שכל התנאים מודים שבעצרת [- שבועות] צריך גם לשמוח במאכל ומשתה (דבר השנוי במחלוקת בשאר החגים), וזאת מחמת ש"יום שניתנה בו תורה הוא". ומסופר על מר בריה דרבינא שהיה יושב בתענית כל ימות השנה, חוץ מעצרת שבו נתנה תורה, פורים וערב יום כיפור. עוד מסופר שם שרב יוסף היה אומר להכין לו בעצרת עגל משולש ומובחר, מפני שאמר: "אם לא אותו היום [- שבועות שנתנה בו תורה], כמה 'יוסף' יש בשוק?"
וכך אמרו במדרש: "ולמה לא נאמר 'שעיר חטאת' בחג השבועות? - לפי שהוא יום מתן תורה, והתורה היא מכפרת כקרבן, לכך לא נאמר בו חטאת הכפורים" (מדרש אגדה במדבר כח, כו, מהדורת ר"ש בובר; וכן הביא רבנו בחיי שם בפירושו "על דרך הפשט"). ועוד אמרו במדרש: "ולמה נאמר בעצרת ויום הכפורים: 'שעיר'? - מקיש עצרת ליום הכפורים, מה יום הכפורים יום מתן תורה אף עצרת יום מתן תורה, מפני שלוחות הברית ניתנו ביום הכפורים ועשרת הדברות נאמרו בעצרת, וכדי להוציא מלבן של צדוקים שאומרים מתן תורה לא היה בעצרת, לכך הוקשו זה בזה" (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר, פינחס, קלז, א).
דבר זה מהוה הסבר למנהג קריאת מגילת רות בשבועות, כדברי המדרש: "ומה ענין רות אצל עצרת, שהיא נקראת בעצרת בזמן מתן תורה? - ללמדך שלא ניתנה תורה אלא על ידי יסורין ועוני" (מדרש זוטא - רות (בובר) א, א, מובא בילקוט שמעוני, רות, סוף רמז תקצו). "אמרה תורה לפני הקב"ה: רבונו של עולם! תן חלקי בשבט של עוני, שאם עשירים עוסקים בי יהיו מתגאים, אבל כשהן [עניים הם] מתעסקים בי ויודעין שהם רעבים" (מדרש זוטא שם, לא הובא בילקוט).
כיצד שבועות הוא 'זמן מתן תורה', הרי אין לו תאריך קבוע?
חג השבועות חל למחרת היום הארבעים ותשעה לספירת העומר (ויקרא כג, טז), כלומר ביום החמישים מתחילת הספירה (רמב"ם רפ"ח מהל' תמידין ומוספין). רבי שמעיה אומר שהתאריך המדויק שחל בו שבועות באותה שנה תלוי האם חודשים ניסן ואייר היו מלאים (- ובהם שלושים יום) או חסרים (- ובהם עשרים ותשעה ימים). במידה ושני חודשים אלו מלאים - שבועות יחול בה' סיון, ואם שני חודשים אלו חסרים - שבועות יחול בז' סיון, ובמידה ואחד מחודשים אלו מלא וחברו חסר - שבועות יחול בו' בסיון. ויש חולקים וסוברים שחודשי השנה תמיד האחד מלא וחברו חסר, ולכן שבועות תמיד יחול בו' בסיון (ר"ה ו: ורש"י שם). בזמנינו, שנקבע הלוח תמיד חודש ניסן מלא וחודש אייר חסר (ביאור הלכה סי' תכח ס"א), כך ששבועות תמיד חל בו' סיון.
לאור דברים אלו, הקשו רבים כיצד מוגדר שבועות בתור 'זמן מתן תורתנו', הלא לשבועות אין תאריך מדויק, ואם כן רק בחלק מהשנים הוא יוצא בתאריך ההיסטורי של מתן תורה, ובשנים אחרות הוא יוצא בתאריך אחר!
מכוח קושיא זו וקושיות נוספות[2], כתב בשו"ת הריב"ש (סוף סי' צו), שאכן מן התורה שבועות איננו זמן מתן תורה, ורק לאחר קביעת הלוח (שבו נקבע ששבועות תמיד יחול בו' סיון) הוסיפו חכמים משמעות נוספת ליום זה - 'זמן מתן תורתנו'[3]. רבים הקשו[4] על פירוש זה מדברי חז"ל במקומות שונים, בהם רואים שמן התורה שבועות הוא זמן מתן תורה, דבר המתבטא הן בהלכות המיוחדות של יום זה[5] והן באופן כתיבתו בתורה[6].
ויש המסבירים ששבועות נקרא "זמן מתן תורתנו" מפני שהתורה נתנה ביום החמישים לספירת העומר[7], ואף שהתאריך ההיסטורי של מתן תורה איננו תמיד זהה לתאריך שבו חל שבועות באותה שנה, מ"מ ה'זמן' שהוא חמישים יום לספירת העומר זהה לזמן ההיסטורי של מתן תורה (תורה תמימה שמות כד, טז, הערה לו).
למה לא מוזכר בתורה שמתן תורה היה בשבועות?
תאריך מתן תורה
בתורה עצמה לא מבואר בדיוק התאריך המדויק של מתן תורה, אך מוכח שזה היה בתחילת חודש סיון[8]. אולם בדברי חז"ל בגמרא (שבת פו: יומא ד:) מובאת מחלוקת: "תנו רבנן: בששי בחודש [סיון] ניתנו עשרת הדברות לישראל. רבי יוסי אומר: בשבעה בו." בהמשך הגמרא (שבת שם) מסביר רבא[9] ששתי הדעות מסכימות שמתן תורה היה בשבת, אלא שנחלקו מתי היה ראש חודש סיון (בו הגיעו ישראל למדבר סיני), שלדעת חכמים היה זה ביום שני בשבוע, ואילו לדעת רבי יוסי היה זה ביום ראשון בשבוע.
דעה נוספת מובאת במדרש שמתן תורה היה ביום שישי בשבוע, ו' בסיון (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויסע פר' א ד"ה ויסעו מאלים; וראה בפירוש ראב"ע הארוך שמות יט, א).
הכרעת ההלכה בשאלה זו
מחלוקת חכמים ורבי יוסי לגבי תאריך נתינת התורה, תלויה בשאלה האם משה הוסיף יום אחד לשלושת ימי הגבלה מדעתו, או לא. למחלוקת זו יש הלשכה לדיני נידה, וממנה רואים כי נפסקה ההלכה כרבי יוסי, וניתנה התורה בז' בסיוון[דרושה הבהרה]. לעומת זאת, בתפילת החג אנו אומרים "זמן מתן תורתנו", וכן בגמרא (פסחים סח:) ובמדרשים מתואר שבועות בתור 'זמן מתן תורה' (כמובא לעיל). רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר, מקשה קושיה זו בספרו מגן אברהם (סי' תצד): "קשה לי היאך אנו אומרים בשבועות: 'יום מתן תורתנו', הלא קיימא לן כרבי יוסי דאמר בז' בסיון נתנה תורה דהא קיימא לן דבעי לפרושי ו' עונות... ולדידן לעולם שבועות בו' בסיון..."
הוא מציע פתרון לקושייתו: "...ובאמת הרמב"ם פרק ה' מהלכות אבות הטומאה פסק דא"צ לפרוש רק ג' עונות... וא"כ מנהגנו הוא על פי הרמב"ם ומ"ש ביורה דעה כר' יוסי היינו לחומרא..." כלומר, באמת ההלכה נפסקה כתנא קמא, אולם בדיני נידה מחמירים כשיטת רבי יוסי, מפני חומרת דיני נידה, ואם כן, התורה ניתנה בו' בסיוון.
לקושיה זו ישנם תירוצים נוספים:
- רבי לוי יצחק מברדיטשב מסביר (קדושת לוי במדבר לשבועות), שענין "חג מתן תורתנו" הוא לא ציון היסטורי, אלא הכוונה שכל שנה ושנה בחג זה אנו מקבלים הארה הקשורה למתן תורה. ולכן, אין זה משנה מתי בפועל ניתנה התורה, אלא חשוב מתי עלה במחשבה לפני ה' לתת את התורה, שמרגע שעלה הדבר במחשבה לפני ה', נקבע לדורות שבכל שנה ושנה ביום זה יקבלו ישראל הארה הקשורה למתן תורה, ולכן, כיוון שה' רצה לתת את התורה בו' בסיוון, יום זה נקבע לדורות כיום הארת מתן תורה, ואף על פי שמשה הוסיף יום אחד מדעתו, נשאר בכל שנה יום זה כיום ההארה[10]. בדרך זו הסביר גם רבי שלום נח ברזובסקי בספרו נתיבות שלום.
- רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין מתרץ תירוץ נוסף בספרו "אהלי יעקב" לשבועות.
קישורים חיצוניים
- התורה לא הזכירה זמן מתן תורה אתר ישיבה
- יום מתן תורתנו - כל הביאורים! – פורום 'אוצר החכמה'
- הרב חנוך בן פזי, זמן מתן תורתנו - האם אכן יש זמן?, מתוך: באהבה ובאמונה, במדבר תשע"ב
הערות שוליים
- ↑ לגבי שאלת ההתאמה של דבר זה עם דברי חז"ל לגבי תאריך מתן תורה היה בו' או בז' בסיון - ראה להלן בפרקים הבאים.
- ↑ ראה להלן.
- ↑ ולפי זה צריך לומר שהמילים "זמן מתן תורתנו" הם תוספת מאוחרת לנוסח התפילה, שתוקן ע"י אנשי כנסת הגדולה (מגילה יח.) ונסדר על ידי שמעון הפקולי בפני רבן גמליאל ביבנה (שם יז: ברכות כח:), וזהו דוחק. וראה בפורום 'אוצר החכמה' (שאנשי כנסת הגדולה רק תקנו בתפילת העמידה י"ח ברכות, ופתיחה וסיום לכל אחת מהן, אך נוסח הברכה התווסף במהלך הדורות).
- ↑ ראה בהערות על שו"ת הריב"ש, מהדורת מכון ירושלים, שם.
- ↑ ראה לעיל, שהובאו דברי הגמרא (פסחים סח:) שבשבועות לכל הדעות חובת שמחת יום טוב במאכל ובמשתה מדאורייתא, מפני "שנתנה בו תורה".
- ↑ ראה לעיל, שהובאו דברי המדרש המסבירים את דברי התורה על השעיר (שלא נאמר בו "חטאת" ושהוקש ליום הכיפורים), מחמת שנתנה בו תורה.
- ↑ ראה להלן שדבר זה שנוי במחלוקת.
- ↑ ראה אבן עזרא שמות (הפירוש הארוך) יט, א: "בחדש השלישי... ביום הזה... שהוא ראש חדש... והזכיר הכתוב זה, כי אחר ימים מועטים ליום חנותם היה מתן תורה. אולי יום אחד עלה אל ה' וירד ודבר עם ישראל, וביום השלישי לחדש עלה פעם אחרת להשיב אל השם דברי העם, ושם נאמר לו כי ביום השלישי יהיה מתן תורה. וכל זה מדרך הסברא, כי על הקבלה נסמוך שבששה בסיון נתנה התורה, ועל דרך העיבור, יום ששי בשבוע היה, אם לא היה חדש אייר מעובר..." וראה להלן בשם המדרש.
- ↑ וכדבריו מוכח ג"כ מהברייתות שהובאו, שחלקן מתאימות להסברו בשיטת חכמים, וחלקן מתאימות להסברו בשיטת רבי יוסי.
- ↑ זו לשונו של רבי לוי יצחק: "ולפי דברינו יש לתרץ קושית המגן אברהם בטוב טעם ודעת, דהנה זה ידוע מאמר חכמינו ז"ל (שבת פז, א) דיום אחד הוסיף משה מדעתו, דהקב"ה אמר לך אל העם וקדשתם 'היום ומחר' (שמות יט, י), ומשה רבינו אמר 'היו נכונים לשלשת ימים' גו' (שם פסוק טו). והנה מה שאמר הקב"ה הוא קיים לעד, ובדעתו היה ליתן התורה לישראל בששה בסיון, רק שמשה רבינו עליו השלום הוסיף יום אחד מדעתו והסכים הקב"ה על ידו והיה קבלת התורה ביום נ"א, אבל ההארה הגדולה מקבלת התורה העיקר היה בששה בסיון על ידי משה רבינו, כמו שהיה בדעתו של הקב"ה ליתן בששה בסיון, רק במעשה היה בזיי"ן בסיון על ידי משה רבינו עליו השלום שהוסיף מדעתו. ונמצא מוכח דבששה בסיון היו מוכנים לקבל התורה ונפסקה זוהמתן של ישראל (עי' שבת קמו, א), וגם הקב"ה היה מוכן ליתן התורה. וכן היה במחשבת הבורא כביכול בדיבור שאמר 'וקדשתם היום ומחר' ליתן התורה בששה בסיון, והיה אז קבלת התורה, רק במעשה היה בז' בסיון על ידי משה רבינו עליו השלום שהוסיף מדעתו, וגם אז היה הארת ושמחת נתינת התורה. והנה מחשבת הבורא ודיבורו כביכול 'וקדשתם היום ומחר' שהיה בששה בסיון, עשה רושם לדורות, לכן אחר שאנו מקיימים המצות התלוים בעצרת, הארת נתינת התורה לדורות בששה בסיון, שגם באותו זמן היה הארה גדולה ומחשבתו ודיבורו של הקב"ה, הגם שבמעשה היה בז' בסיון, אמנם מחשבתו ודיבורו של מקום שהיה בששה בסיון, שהוא חי וקיים, עשה רושם לדורות, שלדורות נתגלה שמחת התורה בששה בסיון זמן מחשבתו ודיבורו של הקב"ה. ועל כן אנו אומרים בששה בסיון 'זמן מתן תורתינו', שלדורות מקבלים הארת נתינת התורה בששה בסיון, שהיתה אז במחשבתו ודבורו כביכול ליתן התורה, וכבר היו הכל מוכנים, וכמו שאמרנו. אפס בז' בסיון שהיה במעשה מתן תורה על ידי משה רבינו עליו השלום גם כן נתגלה הארה ושמחה לדורות, לכן יום טוב של עצרת לבית שמאי ונדרים ונדבות לכולי עלמא לאחר עצרת (עי' חגיגה יז, א - ב), ויותר קדוש אסרו חג של עצרת מכל אסרו חג של שאר המועדות (עי' או"ח סי' תצד סעי' ג ובמג"א שם סק"ג), וכפי מה שכתבנו לעיל".