הרב דוד כהן

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערך זה עוסק ברב הנזיר. אם התכוונתם לראש ישיבת חברון, עיינו בערך הרב דוד כהן (ישיבת חברון).
יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: מועתק מויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרב דוד כהן- הרב הנזיר

הרב דוד (יהודה אריה לייב[1]) כהן המכונה הרב הנזיר היה מקובל, פילוסוף, נזיר וסגפן ירושלמי נודע, מגדולי תלמידיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ומעורכי כתביו, מחשובי רבני ישיבת מרכז הרב.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בעיירה מאישיגולה שליד וילנה, לאביו הרב יוסף יוזפא הכהן, שהיה רב העיירה, בנו של הרב זכריה מנדל כ"ץ, רבה המפורסם של העיירה ראדין, מקום מושבו של רבי ישראל מאיר הכהן בעל החפץ חיים. בגיל שבע למד אצל בן-דוד אמו הרב שלמה מקלר גמרא בחדר. כבר בהיותו בן שבע (על פי עדותו) הצליח לענות על שאלות שתלמידים מבוגרים לא הצליחו. בן תשע הובא לראדין לבית סבו שם למד בשקידה בכיתה של תלמידים גדולים ממנו בכל יום עד תשע בערב. רבו היה הדרשן הרב משה בנימין שניידר. בהיותו בן עשר נפטר סבו והאירוע השפיע עליו מאד. באותה שנה נסע לבית אביו, שהיה כעת בעיר קאנאטאפ שבאוקראינה, ללמוד בישיבה שם, שנפתחה על ידי בן-דודו של אביו מליטא. בן שתים עשרה, למד אצל דודו הרב ישעיה כ"ץ, שהיה רב בעיירה בקשט והמושבה היהודית הסמוכה באריסאווקא, על יד וולוז'ין. שם הייתה חגיגת בר המצוה שלו, ומאותה עת למד ושקד יומם ולילה.

שנה לאחר מכן הובא ללמוד בישיבת וולוז'ין. לצד התגדלותו בתורה נחשף שם לכמה ספרים שנתחברו על ידי סופרי תנועת ההשכלה היהודית. לאחר תקופה קצרה עבר עם דודו לעיר ריוול (טלין, בירת אסטוניה) בה נתקבל דודו לרב, שם למד כשנה. בשנת תרס"ג בגיל 16 עבר לראדין. שם המשיך להתגדל בתורה ולשמוע שיחות מוסריות מפי החפץ חיים, והחל לחיות חיים ברוח תנועת המוסר כאשר ערך רשימות אישיות של מעשיו בכל יום לפי טיבם. אז גם החל כותב את רשימותיו הראשונות בסגנון ההשכלה אך בתוכן תורני במיוחד על השפעת היהדות על האשה, חיי הנישואין וקדושת הבית היהודי. בגיל שמונה עשרה החל ללמוד בישיבת סלובודקה. בקיץ תרס"ה עבר אל בית דודו בטולא. משלב זה החל מתעניין מאוד בלימודי אקדמיה בהם ביקש להשתלם לצד השכלתו התורנית שבעת הזו כבר הייתה רחבה מאד. הוא החל בלימודים באוניברסיטת פרייבורג, אולם עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גורש מגרמניה והמשיך בלימודים אקדמיים באוניברסיטת בזל בשווייץ‏‏. בהיותו דוקטורנט לפילוסופיה ובעל ידע כללי נרחב שכלל ידיעת שפות רבות, פגש את הרב קוק, ששהה בשוויץ בזמן המלחמה, וכך הוא מתאר את פגישתם:

"לפני כ"ז שנה, ואני בשווייץ בבזל, עסוק בלימודי הדעות הפילוסופיות לתקופותיהן, מלא צמאון ושקיקה לאמת, ביחוד האמת הישראלית, הגיעה אלי השמועה מהרב, שנמצא אז בארץ זו מזרחה, פניתי במכתב, ובקבלי תשובה החלטתי לנסוע אליו. אחרי טבילה במימי הרהיין (נהר בשוויץ), מצויד ב"שערי קדושה" (ספר מוסר של רבי חיים ויטאל), מלא סיפוק וחיכיון, עשיתי את דרכי להרב בערב ראש חודש אלול (תרע"ה), באתי אליו, מצאתיו עסוק בהלכה עם בנו. נסבה שיחה על חכמה יונית וספרותה, שלא סיפקה עוד נפש היודעה ממקורותיה הראשונים. נשארתי ללון אצלם. על משכבי לא שכב ליבי, גורל חיי היו על כפות המאזניים. והנה בוקר השכם ואשמע קול צעדים הנה והנה, בברכות השחר, תפילת העקדה, בשיר וניגון עליון, משמי שמי קדם, וזכר לנו אהבת הקדמונים, ואקשיב, והנה נהפכתי והייתי לאיש אחר. אחרי התפילה מהרתי לבשר במכתב, כי יותר מאשר פללתי מצאתי, מצאתי לי רב" (הקדמה לאורות הקודש).

לאחר שהרב קוק חזר ארצה, עלה הרב הנזיר בעקבותיו, והמשיך ללמוד מ�נו בירושלים. לבקשת הרב קוק, ערך מתוך שמונה מחברות שנמסרו לו את תורתו של הרב קוק בנויה לפי שיטה מסודרת וברורה, והדפיס טת כרכי אורות הקודש. כמו כן ערך את החיבור חזון הצמחונות והשלום- פרקי צמחונות משיחיים מכתבי הרב קוק.

מלבד ידיעותיו הרחבות בפילוסופיה כללית, הרב הנזיר העמיק ביותר גם בחכמת הקבלה ונהג הנהגות רבות על פיה. בין השאר, למד תורת הנסתר בחברותא עם רבי אריה לוין.

נפטר ביום כ"ח באב תשל"ב, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים, על יד הרב קוק.

מצבתו

היה ידוע בהנהגותיו הסגפניות, בהן התנזרות משתיית יין, מתספורת ותגלחת, מטומאת מת (אף לשבעה קרובים להם יכל להטמא מצד היותו כהן)- כדיו נזיר, וכן הימנעות מאכילת בשר ומזון מן החי.

בנו, הרב שאר ישוב כהן, כיהן כרבה של חיפה והמחוז למעלה משלושים וחמש שנה. בתו צפיה נישאה לרב הראשי לישראל הרב שלמה גורן.

מתלמידיו[עריכה]

כתביו[עריכה]

מכון "נזר דוד" ב"בית אריאל" שבשכונת בית וגן בירושלים, המנוהל על ידי הרב הראל כהן הוקם להוצאת כתביו ולהנצחתו. המכון מוציא מדי שנה ליום הזיכרון של הרב הנזיר ספר חדש מכתב ידו.

מכתביו שיצאו לאור עד כה:

  • קול הנבואה - ההיגיון העברי השמעי - ספרו ההגותי-קבלי, המהווה את יסוד משנתו.
  • קול ואור - ספר על הימים הנוראים ומכיל כוונות על התקיעות.
  • הכוזרי המבואר (שלושה כרכים) - רשימות שיעוריו על ספר הכוזרי.
  • דודי לצבי - אסופת אגרות בינו לרצי"ה קוק
  • משנת הנזיר - קטעים מיומניו האישיים.
  • נזיר אחיו (שלושה כרכים) - ספר שיצא לזכרו וכולל הספדים, מאמרים על משנתו וחייו, וקטעים מכתביו.
  • זכו - שכינה ביניהם- על קדושת הנישואין והבית היהודי.
  • פתחי פרדס - ביאוריו ושיעוריו על ספר קל"ח פתחי חכמה לרמח"ל.
  • חוברת חוג הראי"ה ביאור על אורות הקודש מתוך סיכומי שיעורים בנושא שהועברו בישיבת מרכז הרב.
  • מגילת מלחמה ושלום- קטעים הגותיים והלכתיים אודות המלחמה והשלום.
  • התנוצצות אורו של משיח- פרקי גאולה וגאולת דורנו.
  • שיעורי הרב הנזיר על אורות הקודש
  • דרך אמונה על אמונות ודעות לרס"ג- ארבעה כרכים.
  • רשימות הרב הנזיר- רשימות מכתב ידו על אורות הקודש חלק ב'.

ישנם עוד כתבים רבים שלא פורסמו ובהם: המשך של קול הנבואה, כתבים העוסקים בפילוספיה יהודית, פירוש לכתבי האר"י ועוד.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • נזיר אחיו- קובץ לזכרו (ג' כרכים)
  • משנת הנזיר- מתוך יומניו
  • הרב משה צבי נריה, מסכת הנזיר
  • נזר דוד: דברי אזכרה והספד לזכר נזיר האלוקים מרן הרב דוד כהן זצ"ל, אסופת מאמרים לכבוד יום השנה השני לפטירתו, אב תשל"ד.
  • הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת, מכון הר ברכה תש"ע.
  • ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 250-251.

קישורים חיצוננים[עריכה]

הערות שוליים

  1. על פי עדות בנו, אביו חדל מסיבות השמורות עמו להשתמש בשמותיו הנוספים "יהודה אריה לייב" אלא רק בשם "דוד" ("דודי לצבי" אגרת ב' הערה 10).