ולד הטומאה
טומאה הבאה מכח אב הטומאה.כל הנוגע באב הטומאה נקרא "ראשון לטומאה"; ואם נגע מאכל בראשון לטומאה, הרי זה נעשה "שני לטומאה"; והנוגע בשני לטומאה נעשה "שלישי לטומאה" (ברם, אין שני עושה שלישי לטומאה בחולין, אלא בתרומה ובקודש); והנוגע בשלישי לטומאה נעשה "רביעי לטומאה" (אבל אין שלישי עושה רביעי לטומאה אלא בקודש בלבד). כל אותן הדרגות שלמטה מאב הטומאה נקראות "ולד הטומאה"[1].ההבדל שבין "אב הטומאה" ל"ולד הטומאה" הוא, שאב הטומאה מטמא אדם וכלים, ואילו ולד הטומאה אינו מטמא אדם וכלים אלא אוכלים ומשקים. מכאן - אב הטומאה נקרא "טומאה חמורה"; ולד הטומאה נקרא "טומאה קלה".
הערות שוליים[edit]
טומאה וטהרה | ||
---|---|---|
דרגות הטומאה: |
אבי אבות הטומאה - אב הטומאה - ולד הטומאה - ראשון לטומאה - שני לטומאה - שלישי ורביעי לטומאה | |
דרכי היטמאות: | ||
דברים המטמאים על פי התורה: |
מת - נבלה - נבלת עוף טהור - נבלת השרץ - בעל קרי - נידה - זבה - יולדת - זב - מצורע - צרעת הבתים | |
דברים המטמאים על פי חכמים: | ||
דברים הנטמאים: | ||
נידה: |
הפסק טהרה - חומרא דרבי זירא - כתם - עקרות הלכתית - פרישה סמוך לווסת - שבעה נקיים | |
אחרים: |
טומאת מקדש וקדשיו - הכשר לקבל טומאה - טומאה רצוצה - טומאה הותרה בציבור | |
היטהרות: |
טבילה - פרה אדומה - מקווה - חציצה - טבול יום - מחוסר כיפורים | |
מסכתות בסדר טהרות: |
כלים - אהלות - נגעים - פרה - טהרות - מקוואות - נידה - מכשירין - זבים - טבול יום - ידיים - עוקצים |