חסידות קרלין

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

חסידות קרלין היא חצר חסידית גדולה וותיקה, שיסודה בעיירה קרלין שברוסיה הלבנה. מייסדה היה רבי אהרן הגדול מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.

תולדות החסידות[edit]

המגיד ממזריטש שלח את תלמידיו להפיץ את החסידות ברחבי אירופה. תלמידו ר' אהרן מקרלין נשלח לקרלין (פרבר של העיר מינסק) להפיץ את החסידות באיזור ליטא ורוסיה הלבנה, (יחד עם רבי מנחם מנדל מויטבסק שעלה מאוחר יותר לארץ ישראל). בקרלין החל ר' אהרן לשמש כאדמו"ר, וחסידים החלו לנהור אליו. החצר בקרלין פעלה, למעשה, עוד בחיי המגיד. בי"ט בניסן תקל"ב נפטר ר' אהרן בהיותו בן 36 בלבד.

לאחר פטירתו של ר' אהרן, החל לכהן תלמידו רבי שלמה מקרלין, שכיהן במשך עשרים שנה. חלק מהחסידים הלכו אחרי תלמיד נוסף של ר' אהרן, רבי חיים חייקל מאמדור. בתקופת כהונתו של ר' שלמה סבלה החסידות בכלל ממלחמתם של התמנגדים, וחסידות קרלין סבלה ביותר בשל קרבתה לוילנא, מעוז המתנגדים ועירו של הגר"א. ר' שלמה עצמו עבר מקרלין ללודמיר (חבל וואהלין), משם המשיך להנהיג את חסידיו, עד שנורה בידי קוזקים בתמוז תקנ"ב, ומת מפצעיו בכ"ב בתמוז.

לאחר רציתחו של ר' שלמה, החל לכהן בנו של ר' אהרן, רבי אשר מסטולין, תלמידם של ר' שלמה מקרלין, המגיד מקוז'ניץ ורבי ברוך ממז'יבוז'. הוא החל לכהן תחילה בז'ליחוב, ומאוחר יותר עבר לסטולין, שעל שמה נקרא, ובהמשך שב לקרלין. תקופתו היתה תקופת שגשוג לחצר קרלין, ומספר החסידים גדל. הוא נפטר בכ"ו בתשרי תקפ"ז.

לאחר פטירתו החל לכהן בנו, רבי אהרן השני מקרלין], שהיה אז בן 25. הוא העביר את מרכז החסידות לסטולין, ובימיו גדל ביותר מספר החסידים. הוא נפטר בי"ז בסיוון תרל"ב.

לאחר פטירתו, החל לכהן בנו רבי ישראל מסטולין (המכונה בקרב החסידים "האדמו"ר הצעיר"). אביו נפטר כשהיה בן ארבע וחצי בלבד, ובשל כך כונה "הינוקא מסטולין". הוא החל לכהן בפועל בשנת תרמ"ב, לאחר שנהיה בר מצווה. הוא כיהן כאדמו"ר כחמישים שנה, עד לפטירתו בראש השנה תרפ"ב.

לאחר פטירתו של הינוקא, כיהנו כאדמו"רים ארבעה מבניו. רבי אברהם אלימלך פרלוב כיהן כאדמו"ר בקרלין, רבי יעקב חיים פרלוב כיהן כאדמו"ר בוויליאמסבורג שבארה"ב, רבי משה פרלוב כיהן כאדמו"ר בסטולין ורבי יוחנן פרלוב כיהן כאדמו"ר בלוצק. ר' משה ור' אברהם אלימלך נרצחו בשואה, ור' יעקב חיים נפטר בשנת תש"ו, ורבי יוחנן מלוצק הפך לאדמו"ר היחידי של חסידי קרלין. הוא עלה לארץ ישראל והצטרף לגרעין הגדול של חסידי קרלין שישבו בירושלים, בטבריה ובתל אביב, וייסדו בהן בתי כנסת וישיבות. הוא התגורר בחיפה, שם ייסד בית כנסת, אך בשנת תש"ח עבר לארצות הברית.

ר' יוחנן פיתח את חצר קרלין. הוא הקים מוסדות נוספים בארה"ב ובישראל, איחד את החצר שהיה מפולגת בין חסידיהם של אחיו לחצר אחת מאוחדת (כולל איחוד ישיבת בית אהרן עם ישיבת בית ישראל לישיבה אחת בשם "בית אהרן וישראל"). בכ"א בכסליו תשט"ז נפטר, ופרצה מחלוקת בין החסידים בארה"ב לבין אלו שבא"י היכן לקברו. לבסוך הוכרע ע"פ גורל לקברו בארה"ב, אולם לאחר לאחר כשנה וחצי הועלו עצמותיו לבית העלמין בטבריה, סמוך לר' מנחם מנדל מויטבסק.

לאחר פטירתו קיבלו חלק מהחסידים את הנהגתו של נכדו, רבי ברוך מאיר יעקב שוחט, שהיה אז ילד. זקני החסידות קיבלו על עצמם את מרותו של רבי משה מרדכי בידרמן, האדמו"ר מלעלוב. בשלב זה התקיימו שני מחנות בחסידות קרלין: "צעירי קרלין" ("היונגערס")- חלק שהלכו עם ר' ברוך שוחט, ו"זקני קרלין" ("האלטערס")- קבוצה שהלכה עם האדמו"ר מלעלוב. לאחר פטירתו של האדמו"ר מלעלוב, כיהן בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן כאדמו"ר לשתי החצרות, אך לאחר תקופה עכב רדיפות מצד ה"יונגערס",הודיע שהוא מסרב להמשיך לכהן כרבי על שתי חצרות וכיהן על חצר לעלוב לבדה. "זקני קרלין" ערכו בחירות פנימיות, בהן נבחר אחד מחשובי החסידים, רבי אהרן הכהן רוזנפלד, לכהן כאדמו"ר, בעוד בחצר סטולין (צעירי קרלין) נשארו תחת הנהגתו של ר' ברוך שוחט. שני הפלגים חתמו על הסכם בוררות, לפיו "זקני קרלין" בראשות ר' אהרן רוזנפלד יקרא "פינסק קרלין" (ע"ש העיר פינסק שקרלין היא פרבר שלה), ו"צעירי קרלין" יקראו "קרלין סטולין" (ע"ש העיר סטולין שכמה מאדמו"רי החסידות התגוררו בה). מוסדות קרלין (למעט ביהמ"ד בשכונת בית ישראל ובבני ברק) עברו לחסידות קרלין סטולין.

החסידות כיום[edit]

כיום, ישנם שני קהילות בחסידות קרלין. הרב ברוך שוחט שליט"א האדמו"ר מקרלין סטולין מתגורר בגבעת זאב, שם יש לו קהילה של חסידיו ובנוסף מרכזים גדולים גם בירושלים, טבריה, ביתר עילית, מודיעין עלית, בורו פארק וקנדה. הרב רבי ארי'ה לייב הכהן רוזנפלד שליט"א האדמו"ר מפינסק קארלין מתגורר ברחוב רצאבי שכונת בית ישראל ירושלים ויש לו מרכזי חסידות בירושלים, בית שמש, ביתר עילית, בני ברק, ברכפלד, אנטוורפן ווילאמסבורג.

דרך החסידות והנהגותיה[edit]

חסידות קרלין (על כל פלגיה) ידועה בכך שחסידיה מתפללים בקול רם במהלך כל התפילה (למעט תפילת שמונה עשרה וקריאת שמע).

ספרי החסידות[edit]

כתבי קודש- של רבי יוחנן מקארלין סטאלין, ארחות אהרן- של רבי אהרן רוזנפלד מפינסק קארלין