ישיבת ירושלים לצעירים

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
סמל הישיבה

ישיבת ירושלים לצעירים שעל יד מרכז הרב (או בשמה הקצר: ישיבת ירושלים לצעירים. נקראת לרוב הישיבה לצעירים או בראשי תבות ישל"צ), היא ישיבה תיכונית עם פנימייה בשכונת קרית משה בירושלים, בצמוד לישיבת מרכז הרב. הישיבה היא אחת מהישיבות התיכוניות הראשונות, ובעלת מעמד חשוב בציבור הדתי לאומי. הישיבה היא אחד מהמפעלים החינוכיים-תורניים שיזם הרב יעקב פילבר בהשראת משנתו החינוכית של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ועל פי הדרכתו הישירה והצמודה של בנו הרב צבי יהודה קוק. ראשי הישיבה הם הרב ירחמיאל ויס והרב יאיר גזבר.

מראה מבנה הישיבה המרכזי

תולדות הישיבה[edit]

הישיבה הוקמה בשנת תשכ"ד על ידי הרב יעקב פילבר, מחשובי תלמידיו של הרב צבי יהודה קוק, שצירף אליו קבוצת בוגרים מישיבת מרכז הרב, וביניהם הרב עוזי קלכהיים, הרב צפניה דרורי, והרב איתן אייזמן, (כולם לימים רבנים משפיעים בציבור הדתי לאומי) כישיבה לצעירים בגילאי 12-18 (כתות ז-י"ב; מאוחר יותר הפכה הישיבה לתיכונית בלבד, וכיום היא כוללת כתות ט-י"ב בלבד), שתוכנית הלימודים שבה תתבסס על תוכנית לימוד שהתווה הרב קוק, המשלבת לימודי אמונה (מחשבת ישראל),לימוד גמרא בעיון ובבקיאות ולימודי חול נצרכים. מאוחר יותר, עקב הצעת הורי תלמידים רבים ובאישור הרב צבי יהודה, צורפו בהדרגה לתוכנית הישיבה לימודי חול נוספים על מנת לעמוד בדרישות משרד החינוך לתעודת בגרות. הרב צבי יהודה קוק, שהיה מורה דרכה הרוחני של הישיבה (ואפשר לומר נשיא הישיבה), נתן לראשי הישיבה 'יד חופשית' ולא התערב כמעט בהחלטות פנימיות, פרט ללימודי השפה האנגלית. הוא לא הסכים שהם ילמדו באותם כיתות שבהם לומדים גמרא, ולפיכך נלמדו בכיתות שהיו מחוץ לתחום הרשמי של הישיבה. למרות זאת , ראשי הישיבה היו פונים אליו להתייעצויות ולקבלת הדרכות באופן תדיר, שכן הם נמנים עם תלמידיו המובהקים ביותר. אף לאחר פטירתו של הרב צבי יהודה, ראש הישיבה הרב ירחמיאל ויס היה נוהג לקבל הדרכות מהרב אברהם אלקנה כהנא שפירא עד לפטירתו של הרב שפירא בשנת תשס"ח.

בתקופה מאוחרת יותר, עקב ריבוי התלמידים שחשקה נפשם בתורה, הוגברו לימודי הקודש בישיבה עוד יותר (ביקוש שבעקבותיו קמו בהמשך השנים ישיבות קטנות בהן לא מתקיימים כלל לימודי חול) הישיבה פתחה תוכנית חדשה ששמה "אתר"ג" (ראשי תיבות של 'אל תבואני רגל גאווה' (תהלים לו יב)) הכוללת תגבור לימודי קודש, על חשבון לימודי החול. לפני מספר שנים נפתחה אפשרות למסלול "תוכנית בית המדרש" שמיועד לתלמידים שמעוניינים להשקיע את רוב שעותיהם המוחלט בתורה ורק מספר שיעורים הכרחיים, כמו מתמטיקה ואנגלית, נלמדים במסגרת הכיתה הרגילה.


בחמש עשרה שנותיה הראשונות (תשכ"ד-תשל"ט), כיהן כראש הישיבה מייסדה הרב פילבר. באותן שנים רוב הבוגרים המשיכו בישיבת מרכז הרב. הרב איתן אייזמן שימש שנה אחת כממלא מקומו בראשות הישיבה. משנת תש"ם ראש הישיבה הוא הרב ירחמיאל ויס. בראשית שנת הלימודים תשע"ו צורף הרב יאיר גזבר (עד אז ר"מ בישיבת מרכז הרב) לכהן כראש ישיבה בחפיפה לרב ויס.

כאשר הישיבה בראשות הרב ויס החלה להכין את תלמידיה לבגרות מלאה גדל הביקוש ללמוד בישיבה, נפתחה כיתה נוספת בכל מחזור, וכיום לומדים בישיבה כ-300 תלמידים מכיתה ט' עד י"ב. לפני שנים צומצמה הישיבה מתיכון בן 6 שנות לימוד, לתיכון בן 4 שנות לימוד, ללא חטיבת ביניים. כיום, עומד בראשות התיכון ביש�בה הרב דוד שמחון[1].

בליל ראש חודש אדר ב' תשס"ח, חדר מחבל משכונת ג'אבל מוכאבר שבמזרח העיר לספריית ישיבת מרכז הרב, ורצח שמונה בחורים - חמישה מתוכם היו תלמידי הישיבה לצעירים ועוד אחד מבוגרי הישיבה. כ-10 תלמידים נוספים נפצעו בפיגוע.

לאחר הפיגוע, הוציאה הישיבה את הספר שמונה נסיכי אדם, שיצא לאור בט"ו באב תשס"ח, ובו מאמרים מאת רבנים מובילים בציבור הדתי-לאומי על ענייני השעה, גאולה, והתמודדות עם משברים, וכן מאמרים ודברי זיכרון על התלמידים שנרצחו.
בעקבות הפיגוע, עלתה הישיבה לכותרות. ביחוד התפרסם הרב ויס לאור הספדיו המרשימים ודברי החיזוק שנשא בישיבה ובכלי התקשורת.

הישיבה נחשבת לאחת הישיבות התיכוניות המובילות, הן ברמתה התורנית והן ברמתה הלימודית. תלמידיה, שבאים ברובם מחוגי מרכז הרב, ממשיכים לרוב לישיבות גבוהות ואף לישיבות הסדר. מדי שנה מנסים להתקבל לישיבה למעלה מ-500 תלמידים אך מתקבלים בין 60 ל-80 תלמידים בלבד. במסגרת הישיבה פועלת גם כיתת חינוך מיוחד (מסלול 4 שנתי), הנפתחת אחת ל-4 שנים. הישיבה נודעת בגישה החינוכית הדוגלת במתן חופש, אמון בתלמיד ובחייו, ולקיחת אחריות אישית של האדם על עצמו. מתוך כך אין בה הקפדה יתרה על נוכחות בשיעורים, מתוך הבנה שעל ידי כך התלמיד מפתח רצון ובניין אישיות .

אחת לשבועיים מתקיימת "שבת ישיבה", במסגרתה יש סדר לימוד קבוע, ושיעור של ראש הישיבה.

תקליטורים[edit]

הישיבה הוציאה ארבעה תקליטורי שירים. הראשון, וכל מאמינים- ניגוני ימים נוראים בישיבה (שנודעה בתפילותיה המרגשות והמיוחדות בראש השנה ויום הכיפורים ואורחים רבים באים אליה לתפילה בימים אלה) בביצוע ראש הישיבה ומקהלת הישיבה (תשרי תשס"ט). התקליטור השני- נעם הנשמות- ניגוני שבת וכיסופי גאולה בביצוע מקהלת הישיבה ואמנים אורחים, לזכר שמונת הקדושים שנרצחו בפיגוע בישיבה (אדר תש"ע). השלישי- נפשי תקשיב שירו- שירים שכתב הרב קוק בביצוע מקהלת הישיבה ואמנים אורחים (אדר תשע"א). הרביעי- המלך הקדוש-שירים נוספים לימים נוראים בביצוע ראש הישיבה והמקהלה (אלול תשע"ד).

בטאוני הישיבה[edit]

הישיבה מוציאה לאור אחת לכמה שנים בטאון תורני בשם דגל ירושלים (ע"ש תנועה שהקים הרב קוק), המכיל עשרות מאמרים מרבני ותלמידי הישיבה בכל מקצועות התורה, וכן מתפרסמות בו לראשונה פסקאות מכתבי הרב קוק ואגרות של הרב צבי יהודה. הקובץ האחרון, השביעי במספר, יצא לאור בשנת תש"ע. מדי כמה שנים אף יוצא בטאון ספרותי הנקרא ודור יקום וחי. האחרון (השביעי במספרו) יצא בשנת תשע"ג.

ישיבת בין הזמנים[edit]

בכל שנה בחופשת הקיץ באיזור תקופת "שלושת השבועות" מתקיימת בישיבה, ביוזמת התלמידים ובניהולם המלא, ישיבת בין הזמנים (ישבה"ז). במסגרתה מתקיימים לימודי תורה לשמה למשך כשבועייים וחצי. במהלך ישיבת בין הזמנים, מוזמנים לישיבה מגוון רבנים מ"גדולי הדור" מהציבור הדתי לאומי (ואף רבנים חרדים ואדמו"רים) להעביר שיעורים. בנוסף מתקיימים סדרי לימוד עם תוכניות מיוחדות . בתכנית זו משתתפים חלקם הגדול של תלמידי הישיבה.

מרבני הישיבה לדורותיה[edit]

  • הרב ירחמיאל וייס-מהוותיקים שברבני הישיבה והעומד בראשה.
  • הרב יעקב פילבר- מייסד הישיבה ולשעבר ראש הישיבה.
  • הרב יאיר גזבר- ראש הישיבה בנוסף לרב ויס משנת תשע"ו.
  • הרב איתן אייזמן- ממייסדי הישיבה, ר"מ בישיבה ומ"מ ראש הישיבה למשך שנה אחת.
  • הרב עוזי קלכהיים- ממייסדי הישיבה, לימד בישיבה.
  • הרב יהושע רוזן- לשעבר ר"מ בישיבה.
  • הרב דב ליאור - לשעבר לימד גמרא בישיבה.
  • הרב בני אייזנר- לשעבר ר"מ ומשגיח בישיבה.
  • הרב אברהם רמר- לשעבר ר"מ בישיבה.
  • הרב איסר קלונסקי- לשעבר ר"מ בישיבה.
  • הרב חיים שטיינר- לימד בעבר בישיבה.
  • הרב נריה גוטל- לשעבר ר"מ בישיבה ובוגר הישיבה בעצמו.
  • הרב אריה שטרן- לשעבר לימד גמרא בישיבה.
  • הרב דוד סמסון- לשעבר ר"מ בישיבה.
  • הרב עזריאל ליכט- לשעבר ר"מ בישיבה.
  • הרב יוסף בדיחי- מלמד אמונה בישיבה.
  • הרב יוסף ברמסון- מרבני הישיבה, לימד בעבר היסטוריה.
  • הרב חנן פורת- לימד ספרות בישיבה.
  • הרב שלמה אבינר- לימד מתמטיקה בישיבה.
  • הרב זאב שחור- ר"מ בישיבה.
  • הרב בן ציון בן פזי- ר"מ בישיבה. בוגר הישיבה.
  • הרב אלעד אלטמן- ר"מ בישיבה. בוגר הישיבה.
  • הרב איתן שנדורפי- ר"מ בישיבה.
  • הרב שלמה גולדשטיין- ר"מ בישיבה.
  • הרב אלישיב ברלין- ר"מ בישיבה. בוגר הישיבה.
  • הרב יצחק אהרון סמואל- ר"מ בישיבה.מרבני מכון הלכה ברורה, בוגר הישיבה.
  • הרב יצחק סומר- ר"מ בישיבה. בוגר הישיבה.
  • הרב יצחק קופמן- ר"מ בישיבה.
  • הרב עובדיה אחיטוב- דיין, מלמד גמרא והלכה בישיבה. בוגר הישיבה.
  • הרב אברהם קוסמן- מרבני מכון הלכה ברורה, מלמד גמרא והלכה בישיבה. בוגר הישיבה.
  • הרב מרדכי פרידמן- מרבני מכון הלכה ברורה, מלמד גמרא בישיבה.
  • הרב יוסף ולד זצ"ל- מרבני מכון הלכה ברורה, לימד גמרא בישיבה.
  • הרב אליהו לוי- מלמד גמרא בישיבה.
  • הרב נעם אליצור- לשעבר ר"מ בישיבה, כיום מלמד תנ"ך.

בוגרים[edit]

לאורך שנותיה, הוציאה הישיבה בוגרים רבים מהמובילים בכל התחומים, התורניים והכלליים, וחלקם מהווים היום חלק מרכזי מהמנהיגות הרבנית הצעירה של הציונות הדתית. עם הבוגרים נמנים:

רבנים[edit]

אנשי צבא[edit]

  • אלוף משנה דרור ויינברג, מח"ט יהודה שנהרג בקרב גבורה ב"ציר המתפללים" בחברון.
  • תת אלוף מרדכי כהנא - קצין האיסוף הקרבי הראשי לשעבר.
  • סגן אלוף דוד שפירא -מפקד גדוד בחטיבת כפיר
  • סגן אלוף שלום אייזנר, סגן מפקד חטיבת הבקעה לשעבר.
  • שמואל וייס-נהרג במבצע חומת מגן
  • עמיחי מרחביה- נהרג במלחמת לבנון השניה.
  • דגן ורטמן- נהרג במבצע "עופרת יצוקה".
  • יוני נתנאל- נהרג במבצע "עופרת יצוקה".

אחר[edit]

  • בצלאל סמוטריץ'- יו"ר תנועת "רגבים" וחבר בכנסת ה20 תטעם מפלגת תקומה
  • עמנואל שילה - עורך העיתון בשבע.
  • אלישיב רייכנר - עיתונאי במקור ראשון, חבר מערכת הירחון נקודה.
  • אדם צחי - עיתונאי במקור ראשון, נקודה, ובאתר האינטרנט כיפה. עורך המקומון של גוש עציון. בעבר עורך העלון "עולם קטן".
  • אלחנן ניר - עורך מוסף הספרות של מקור ראשון, ר"מ בישיבת "שיח יצחק".
  • יונדב קפלון- מבחירי המשוררים בארץ.
  • שמואל מאיר - סגן ראש עיריית ירושלים שנהרג בתאונת דרכים.
  • פרופסור יוחנן ברויאר- חוקר השפה העברית.

הערות שוליים

  1. רב שכונת קרית יובל. לשעבר סגן ראש העיר ירושלים ורב שירותי כבאות והצלה.

קישורים חיצוניים[edit]