לפני עיוור: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←במידות) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
'''לפני עיור לא תתן מכשול''' הוא איסור הכשלת אדם אחר באיסור. | '''לפני עיור לא תתן מכשול''' הוא איסור הכשלת אדם אחר באיסור. | ||
==מקור== | ==מקור== | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==פרטים שונים== | ==פרטים שונים== | ||
===באיסור דרבנן=== | ===באיסור דרבנן=== | ||
כגון המושיט לחבירו בשר עוף בחלב, דנו המפרשים האם עובר בלפני עיוור רק מדרבנן או מדאורייתא: תוס' {{מקור| | כגון המושיט לחבירו בשר עוף בחלב, דנו המפרשים האם עובר בלפני עיוור רק מדרבנן או מדאורייתא: תוס' {{מקור|בבלי:חגיגה יח.|כן}} כתבו שעובר על לפני עיוור רק מדרבנן. אך הקובץ הערות {{מקור|עה-ב|כן}} והמנחת חינוך {{מקור|רלב-ד בקומץ המנחה|כן}} כתבו שעובר מדאורייתא, והוסיף המנחת חינוך {{מקור|שם|כן}} סברא, שהרי אינו גרוע ממכשיל את חבירו בעצה רעה שעובר מדאורייתא {{מקור|דן בזה גם ספר המקנה לא-ב|כן}}. | ||
===באיסור שמותר לעצמו=== | ===באיסור שמותר לעצמו=== | ||
כגון ישראל שמקדש גרושה לכהן, חידש האמונת שמואל {{מקור| | כגון ישראל שמקדש גרושה לכהן, חידש האמונת שמואל {{מקור|יד|כן}} שאינו עובר בלפני עיוור. וחלקו עליו האחרונים {{מקור|מנחת חינוך רלב-ג הביא את האמונת שמואל ואת החולקים|כן}}. | ||
===מכשיל באיסור באונס=== | ===מכשיל באיסור באונס=== | ||
כגון שמכריח את חבירו לעבור על איסור, כך שהנכשל לא יעבור במזיד אלא באונס - דן בזה הקובץ שיעורים {{מקור| | כגון שמכריח את חבירו לעבור על איסור, כך שהנכשל לא יעבור במזיד אלא באונס - דן בזה הקובץ שיעורים {{מקור|כתובות יב|כן}} האם המכשיל עובר ב"לפני עיוור", והביא צדדים לכאן ולכאן. | ||
===במידות=== | ===במידות=== | ||
נחלקו האחרונים האם המכשיל את חברו בעניינים הקשורים ל[[מידות]] (כגון [[כעס]], [[קנאה]] וכד') עובר באיסור "לפני עיוור" או לא. יש שוהכיחו (על פי הגמרא {{מקור|בבלי קידושין לב א$קידושין לב.|כן}} אודות [[רב הונא]] שקרע שיראים בפני בנו ולא חשש [[כעס|שיכעס]]) כי על איסורי מידות '''לא''' חל איסור לפני עיוור <ref>בהם: [[רבי יוסף חיים מבגדד]] ב[[שו"ת]] {{מקור|תורה לשמה שע$תורה לשמה (סי' שע)}}, [[רבי ישראל סלנטר]], [[הרב שריה דבליצקי]] ועוד.</ref>. לעומתם, ישנם אחרים שכתבו כי גם על מידות חל איסור לפני עיוור <ref>([[הרב קוק]] בספר [[מוסר אביך]] (ג, ה), [[רבי חיים פלאג'י]] בספר "החפץ חיים", [[רבי אליהו די וידאש]] בספר "[[ראשית חכמה]]", [[רבי אליעזר פאפו]] בספר "[[פלא יועץ]]", [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] בספר {{מקור|ברכי יוסף יורה דעה רמ}} ועוד</ref>. | נחלקו האחרונים האם המכשיל את חברו בעניינים הקשורים ל[[מידות]] (כגון [[כעס]], [[קנאה]] וכד') עובר באיסור "לפני עיוור" או לא. יש שוהכיחו (על פי הגמרא {{מקור|בבלי קידושין לב א$קידושין לב.|כן}} אודות [[רב הונא]] שקרע שיראים בפני בנו ולא חשש [[כעס|שיכעס]]) כי על איסורי מידות '''לא''' חל איסור לפני עיוור <ref>בהם: [[רבי יוסף חיים מבגדד]] ב[[שו"ת]] {{מקור|תורה לשמה שע$תורה לשמה (סי' שע)}}, [[רבי ישראל סלנטר]], [[הרב שריה דבליצקי]] ועוד.</ref>. לעומתם, ישנם אחרים שכתבו כי גם על מידות חל איסור לפני עיוור <ref>([[הרב קוק]] בספר [[מוסר אביך]] (ג, ה), [[רבי חיים פלאג'י]] בספר "החפץ חיים", [[רבי אליהו די וידאש]] בספר "[[ראשית חכמה]]", [[רבי אליעזר פאפו]] בספר "[[פלא יועץ]]", [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] בספר {{מקור|ברכי יוסף יורה דעה רמ}} ועוד</ref>. | ||
===מכשיל באיסור את עצמו=== | ===מכשיל באיסור את עצמו=== | ||
חידשו האחרונים {{מקור| | חידשו האחרונים {{מקור|חלקת יואב ח"א קונטרס דיני אונס ג, קובץ שיעורים כתובות יב, שו"ת בית אפרים יו"ד נד, קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-ד|כן}} ששייך איסור לפני עיוור גם כשמכשיל את עצמו {{מקור|ודבריהם שייכים רק לדעה שלפני עיוור הוא בין אדם למקום|כן}}, ולכן המכניס עצמו לאונס עובר בלפני עיוור {{מקור|והקובץ שיעורים שם הוסיף שזה תלוי גם בשאלה האם יש איסור לפני עיוור באונס|כן}}<ref>הזכרנו את דין זה לעיל בסעיף "בדינים שונים" ד"ה מכשיל באיסור באונס.</ref>{{מקור|}}. | ||
===כאשר המוכשל סומך על עדים או חזקה=== | ===כאשר המוכשל סומך על עדים או חזקה=== | ||
שהדבר מותר לו והמכשיל יודע שבאמת הדבר אסור, המכשילו עובר בלפני עיוור. וזו הסיבה שצריך את הפסוק "ולפני עיוור לא תיתן מכשול" {{מקור| | שהדבר מותר לו והמכשיל יודע שבאמת הדבר אסור, המכשילו עובר בלפני עיוור. וזו הסיבה שצריך את הפסוק "ולפני עיוור לא תיתן מכשול" {{מקור|ויקרא יט-יד|כן}}, שהרי אם המוכשל יודע שהיא עבירה - לא צריך את הפסוק, שהרי המכשילו עובר גם מדין "הוכח תוכיח את עמיתך" {{מקור|ויקרא יט-יז|כן}}, שצריך אפילו להוכיחו כדי למנוע ממנו את האיסור {{מקור|(קובץ ביאורים לשב שמעתתא יג (דף צד. בדפיו))}}. | ||
===בשב ואל תעשה=== | ===בשב ואל תעשה=== | ||
גם שייך לפני עיוור. למשל חזקה שליח עושה שליחותו, שטעמה משום שהשליח חושש להכשיל את משלחו ולעבור על לפני עיוור, אע"פ שאיסורו הוא בשב ואל תעשה, שאם לא יעשה את שליחותו יעבור בלפני עיוור {{מקור| | גם שייך לפני עיוור. למשל חזקה שליח עושה שליחותו, שטעמה משום שהשליח חושש להכשיל את משלחו ולעבור על לפני עיוור, אע"פ שאיסורו הוא בשב ואל תעשה, שאם לא יעשה את שליחותו יעבור בלפני עיוור {{מקור|ספר המקנה לא-ב ד"ה עוד|כן}}<ref>אמנם בערך [[חזקה שליח עושה שליחותו#מקור_וטעם]] (ד"ה טעמה) הבאנו שיש מחלוקת האם טעמה משום שהשליח חושש להכשיל את המשלח.</ref>. | ||
===שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא=== | ===שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא=== | ||
הסתפק השער המלך האם מי שאמר שהדבר אסור יכול לתיתו לאחר (כגון האומר שהבשר הוא נבילה - האם מותר להאכילו לאחר), או שיש בזה איסור לפני עיוור {{מקור| | הסתפק השער המלך האם מי שאמר שהדבר אסור יכול לתיתו לאחר (כגון האומר שהבשר הוא נבילה - האם מותר להאכילו לאחר), או שיש בזה איסור לפני עיוור {{מקור|אישות ט-טז, דן בזה שו"ת פרי יצחק ח"ב לח ד"ה והנה השעה"מ|כן}}. | ||
===הכשלת עיוור=== | ===הכשלת עיוור=== | ||
נחלקו בו הפוסקים האם גם הוא עובר ב"ולפני עיוור לא תיתן מכשול" ואומרים בזה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, או שהפסוק נאמר רק על מכשיל בעבירה ובעצה {{מקור| | נחלקו בו הפוסקים האם גם הוא עובר ב"ולפני עיוור לא תיתן מכשול" ואומרים בזה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, או שהפסוק נאמר רק על מכשיל בעבירה ובעצה {{מקור|מנחת חינוך רלב-ד [ה]|כן}}. | ||
===נתינת מאכל למי שאינו מברך=== | ===נתינת מאכל למי שאינו מברך=== | ||
גרסה מ־10:22, 5 בספטמבר 2012
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית |
לפני עיור לא תתן מכשול הוא איסור הכשלת אדם אחר באיסור.
מקור
הגמרא (בבלי עבודה זרה ו ב) לומדת איסור זה מהפסוק: "ולפני עיוור לא תתן מכשול ויראת מאלקיך אני ה'" (ויקרא יט יד), כמו שהסביר רש"י (על הפס' שם) על פי תורת כהנים: "לפני הסומא בדבר אל תתן עצה שאינה והגנת לו..." מכאן, שאסור גם להכשילו בעצה רעה.
פרטים שונים
באיסור דרבנן
כגון המושיט לחבירו בשר עוף בחלב, דנו המפרשים האם עובר בלפני עיוור רק מדרבנן או מדאורייתא: תוס' (חגיגה יח.) כתבו שעובר על לפני עיוור רק מדרבנן. אך הקובץ הערות (עה-ב) והמנחת חינוך (רלב-ד בקומץ המנחה) כתבו שעובר מדאורייתא, והוסיף המנחת חינוך (שם) סברא, שהרי אינו גרוע ממכשיל את חבירו בעצה רעה שעובר מדאורייתא (דן בזה גם ספר המקנה לא-ב).
באיסור שמותר לעצמו
כגון ישראל שמקדש גרושה לכהן, חידש האמונת שמואל (יד) שאינו עובר בלפני עיוור. וחלקו עליו האחרונים (מנחת חינוך רלב-ג הביא את האמונת שמואל ואת החולקים).
מכשיל באיסור באונס
כגון שמכריח את חבירו לעבור על איסור, כך שהנכשל לא יעבור במזיד אלא באונס - דן בזה הקובץ שיעורים (כתובות יב) האם המכשיל עובר ב"לפני עיוור", והביא צדדים לכאן ולכאן.
במידות
נחלקו האחרונים האם המכשיל את חברו בעניינים הקשורים למידות (כגון כעס, קנאה וכד') עובר באיסור "לפני עיוור" או לא. יש שוהכיחו (על פי הגמרא (קידושין לב.) אודות רב הונא שקרע שיראים בפני בנו ולא חשש שיכעס) כי על איסורי מידות לא חל איסור לפני עיוור [1]. לעומתם, ישנם אחרים שכתבו כי גם על מידות חל איסור לפני עיוור [2].
מכשיל באיסור את עצמו
חידשו האחרונים (חלקת יואב ח"א קונטרס דיני אונס ג, קובץ שיעורים כתובות יב, שו"ת בית אפרים יו"ד נד, קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-ד) ששייך איסור לפני עיוור גם כשמכשיל את עצמו (ודבריהם שייכים רק לדעה שלפני עיוור הוא בין אדם למקום), ולכן המכניס עצמו לאונס עובר בלפני עיוור (והקובץ שיעורים שם הוסיף שזה תלוי גם בשאלה האם יש איסור לפני עיוור באונס)[3].
כאשר המוכשל סומך על עדים או חזקה
שהדבר מותר לו והמכשיל יודע שבאמת הדבר אסור, המכשילו עובר בלפני עיוור. וזו הסיבה שצריך את הפסוק "ולפני עיוור לא תיתן מכשול" (ויקרא יט-יד), שהרי אם המוכשל יודע שהיא עבירה - לא צריך את הפסוק, שהרי המכשילו עובר גם מדין "הוכח תוכיח את עמיתך" (ויקרא יט-יז), שצריך אפילו להוכיחו כדי למנוע ממנו את האיסור (קובץ ביאורים לשב שמעתתא יג (דף צד. בדפיו)).
בשב ואל תעשה
גם שייך לפני עיוור. למשל חזקה שליח עושה שליחותו, שטעמה משום שהשליח חושש להכשיל את משלחו ולעבור על לפני עיוור, אע"פ שאיסורו הוא בשב ואל תעשה, שאם לא יעשה את שליחותו יעבור בלפני עיוור (ספר המקנה לא-ב ד"ה עוד)[4].
שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא
הסתפק השער המלך האם מי שאמר שהדבר אסור יכול לתיתו לאחר (כגון האומר שהבשר הוא נבילה - האם מותר להאכילו לאחר), או שיש בזה איסור לפני עיוור (אישות ט-טז, דן בזה שו"ת פרי יצחק ח"ב לח ד"ה והנה השעה"מ).
הכשלת עיוור
נחלקו בו הפוסקים האם גם הוא עובר ב"ולפני עיוור לא תיתן מכשול" ואומרים בזה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, או שהפסוק נאמר רק על מכשיל בעבירה ובעצה (מנחת חינוך רלב-ד [ה]).
נתינת מאכל למי שאינו מברך
הערות שוליים
- ↑ בהם: רבי יוסף חיים מבגדד בשו"ת תורה לשמה (סי' שע), רבי ישראל סלנטר, הרב שריה דבליצקי ועוד.
- ↑ (הרב קוק בספר מוסר אביך (ג, ה), רבי חיים פלאג'י בספר "החפץ חיים", רבי אליהו די וידאש בספר "ראשית חכמה", רבי אליעזר פאפו בספר "פלא יועץ", רבי חיים יוסף דוד אזולאי בספר ברכי יוסף יורה דעה רמ ועוד
- ↑ הזכרנו את דין זה לעיל בסעיף "בדינים שונים" ד"ה מכשיל באיסור באונס.
- ↑ אמנם בערך חזקה שליח עושה שליחותו#מקור_וטעם (ד"ה טעמה) הבאנו שיש מחלוקת האם טעמה משום שהשליח חושש להכשיל את המשלח.