ספר מלאכי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
שורה 2: שורה 2:


==ה[[נביא]] מלאכי==
==ה[[נביא]] מלאכי==
הספר נפתח במלים "מַשָּׂא דְבַר ה' אֶל יִשְׂרָאֵל בְּיַד מַלְאָכִי". לא מפורש במקרא מי הוא מלאכי. בדברי [[חז"ל]] ופרשני התנ"ך מצאנו [[מחלוקת]], יש הסוברים שמלאכי הוא [[עזרא הסופר]]<ref>[[רבי יהושע בן קרחה]] ו[[רב נחמן]] (ויש גורסים: [[רב נחמן בר יצחק]]) ב{{מקור|בבלי:מגילה טו א$גמ' מגילה טו.}}, {{מקור|ילקוט שמעוני מלאכי תקפו$ילקוט שמעוני, תחילת מלאכי, רמז תקפו}}. דברי חז"ל אלו מובאים ב[[רש"י]] {{מקור|(}}{{מקור|רש"י מלאכי ב יא$מלאכי ב, יא}}{{מקור|;}} {{מקור|רש"י עזרא ז ו$עזרא ז, ו}}{{מקור|)}}; {{מקור|מצודת דוד עזרא ז, א}}; {{מקור|מלבי"ם עזרא י, א}}; {{מקור|תוספות יבמות פו ב$תוס' יבמות פו: ד"ה מפני מה}} ו{{מקור|תוספות כתובות כו א$כתובות כו. ד"ה בתר דקנסינהו}} ועוד.      {{ש}}יש לציין, שהסבר זה נותן לעזרא מעמד של נביא {{מקור|(ראה שיחות הרב צבי יהודה, מועדים א, שיחה א מס' 2, עמ' 199; שם, שיחה ד מס' 2, עמ' 222; ורמוז גם בשיחות שם, שיחה ג מס' 2, עמ'214)}}, דבר שלא מוזכר במקרא בפירוש (כפי שהעיר {{מקור|רד"ק מלאכי א א$הרד"ק בתחילת מלאכי}}).{{ש}}מאידך ישנם מקורות המונים ברשימה אחת את עזרא, חגי זכריה ומלאכי {{מקור|(}}{{מקור|רש"י דברי הימים א א א$רש"י בתחילת דברי הימים}}{{מקור|;}}{{מקור|רד"ק זכריה ג, ט}}{{מקור|;}} {{מקור|הקדמת הרמב"ם למשנה}} {{מקור|ו}}{{מקור|רמב"ם:הקדמה ליד החזקה$למשנה תורה}}{{מקור|;}} {{מקור|הלכות גדולות הקדמה כ$הלכות גדולות בהקדמתו}}{{מקור|; ועוד)}}, ומשמע מהם שמלאכי '''איננו''' עזרא.</ref> ונקרא 'מלאכי' מפני שהיה כ[[מלאך]] {{מקור|אחרונים:מהרש"א מגילה טו א$מהרש"א מגילה טו.|כן}}, יש המפרשים כי הוא נביא בשם 'מלאכי'<ref>דעת חכמים ב{{מקור|בבלי:מגילה טו א$גמ' מגילה שם}} וב{{מקור|ילקוט שמעוני מלאכי תקפו$ילקוט שם}}, וכן פירש {{מקור|אבן עזרא מלאכי א א$ראב"ע (בתחילת מלאכי)}}.</ref>, ויש המפרשים שזהו מלאך - כלומר שליח{{דרוש מקור}} - ששמו לא הוזכר.
הספר נפתח במלים "מַשָּׂא דְבַר ה' אֶל יִשְׂרָאֵל בְּיַד מַלְאָכִי". לא מפורש במקרא מי הוא מלאכי. בדברי [[חז"ל]] ופרשני התנ"ך מצאנו [[מחלוקת]], יש הסוברים שמלאכי הוא [[עזרא הסופר]]<ref>[[רבי יהושע בן קרחה]] ו[[רב נחמן]] (ויש גורסים: [[רב נחמן בר יצחק]]) ב{{מקור|בבלי:מגילה טו א$גמ' מגילה טו.}}, {{מקור|ילקוט שמעוני מלאכי תקפו$ילקוט שמעוני, תחילת מלאכי, רמז תקפו}}. דברי חז"ל אלו מובאים ב[[רש"י]] {{מקור|(}}{{מקור|רש"י מלאכי ב יא$מלאכי ב, יא}}{{מקור|;}} {{מקור|רש"י עזרא ז ו$עזרא ז, ו}}{{מקור|)}}; {{מקור|מצודת דוד עזרא ז, א}}; {{מקור|מלבי"ם עזרא י, א}}; {{מקור|תוספות יבמות פו ב$תוס' יבמות פו: ד"ה מפני מה}} ו{{מקור|תוספות כתובות כו א$כתובות כו. ד"ה בתר דקנסינהו}} ועוד.      {{ש}}יש לציין, שהסבר זה נותן לעזרא מעמד של נביא {{מקור|ראה שיחות הרב צבי יהודה, מועדים א, שיחה א מס' 2, עמ' 199; שם, שיחה ד מס' 2, עמ' 222; ורמוז גם בשיחות שם, שיחה ג מס' 2, עמ'214|כן}}, דבר שלא מוזכר במקרא בפירוש (כפי שהעיר {{מקור|רד"ק מלאכי א א$הרד"ק בתחילת מלאכי}}).{{ש}}מאידך ישנם מקורות המונים ברשימה אחת את עזרא, חגי זכריה ומלאכי {{מקור|(}}{{מקור|רש"י דברי הימים א א א$רש"י בתחילת דברי הימים}}{{מקור|;}}{{מקור|רד"ק זכריה ג, ט}}{{מקור|;}} {{מקור|הקדמת הרמב"ם למשנה}} {{מקור|ו}}{{מקור|רמב"ם:הקדמה ליד החזקה$למשנה תורה}}{{מקור|;}} {{מקור|הלכות גדולות הקדמה כ$הלכות גדולות בהקדמתו}}{{מקור|; ועוד)}}, ומשמע מהם שמלאכי '''איננו''' עזרא.</ref> ונקרא 'מלאכי' מפני שהיה כ[[מלאך]] {{מקור|אחרונים:מהרש"א מגילה טו א$מהרש"א מגילה טו.|כן}}, יש המפרשים כי הוא נביא בשם 'מלאכי'<ref>דעת חכמים ב{{מקור|בבלי:מגילה טו א$גמ' מגילה שם}} וב{{מקור|ילקוט שמעוני מלאכי תקפו$ילקוט שם}}, וכן פירש {{מקור|אבן עזרא מלאכי א א$ראב"ע (בתחילת מלאכי)}}.</ref>, ויש המפרשים שזהו מלאך - כלומר שליח{{דרוש מקור}} - ששמו לא הוזכר.


[[מלאכי הנביא|מלאכי]] הוא אחד משלושת הנביאים שהתנבאו בתקופת [[בית שני]], ביחד עם [[חגי הנביא|חגי]] ו[[זכריה בן ברכיה|זכריה]]. הוא למעשה הנביא האחרון בהיסטוריה עד ימינו.
[[מלאכי הנביא|מלאכי]] הוא אחד משלושת הנביאים שהתנבאו בתקופת [[בית שני]], ביחד עם [[חגי הנביא|חגי]] ו[[זכריה בן ברכיה|זכריה]]. הוא למעשה הנביא האחרון בהיסטוריה עד ימינו.

גרסה מ־10:24, 6 בספטמבר 2012

ספר מלאכי הוא הספר האחרון בספרי תרי עשר, ויש המתייחסים אליו כספר האחרון בתנ"ך (דרוש מקור).

הנביא מלאכי

הספר נפתח במלים "מַשָּׂא דְבַר ה' אֶל יִשְׂרָאֵל בְּיַד מַלְאָכִי". לא מפורש במקרא מי הוא מלאכי. בדברי חז"ל ופרשני התנ"ך מצאנו מחלוקת, יש הסוברים שמלאכי הוא עזרא הסופר[1] ונקרא 'מלאכי' מפני שהיה כמלאך (מהרש"א מגילה טו.), יש המפרשים כי הוא נביא בשם 'מלאכי'[2], ויש המפרשים שזהו מלאך - כלומר שליח(דרוש מקור) - ששמו לא הוזכר.

מלאכי הוא אחד משלושת הנביאים שהתנבאו בתקופת בית שני, ביחד עם חגי וזכריה. הוא למעשה הנביא האחרון בהיסטוריה עד ימינו.

תוכן הספר

בספר תוכחות לעם ישראל, שלא מכבד את ה' ולא מאמין בו. מוזכרים ביטויים קשים המופנים אל עם ישראל, ונבואות קשות.

הנביא מזמין את עם ישראל לעשות לקב"ה "מבחן" - "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר... וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי": הבטחה, שאם עם ישראל יפריש מעשרות כראוי, יהיה שפע גדול.


סיום הספר

הספר מסתיים בנבואה על אחרית הימים: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם" (מלאכי ג, כג-כד).

הפטרת שבת הגדול

בשבת הגדול יש הנוהגים[3] להפטיר בפרק האחרון שבספר מלאכי (פס' ד-כד). והיות והספר מסתיים במילים: "פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם" (מלאכי ג, כד) ולא רצו שהספר יסתיים בדבר רע, נהגו לחזור ולומר את הפסוק שלפניו: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא", ולסיים בו את הספר(דרוש מקור).

הערות שוליים

  1. רבי יהושע בן קרחה ורב נחמן (ויש גורסים: רב נחמן בר יצחק) בגמ' מגילה טו., ילקוט שמעוני, תחילת מלאכי, רמז תקפו. דברי חז"ל אלו מובאים ברש"י (מלאכי ב, יא; עזרא ז, ו); מצודת דוד עזרא ז, א; מלבי"ם עזרא י, א; תוס' יבמות פו: וכתובות כו. ועוד.
    יש לציין, שהסבר זה נותן לעזרא מעמד של נביא (ראה שיחות הרב צבי יהודה, מועדים א, שיחה א מס' 2, עמ' 199; שם, שיחה ד מס' 2, עמ' 222; ורמוז גם בשיחות שם, שיחה ג מס' 2, עמ'214), דבר שלא מוזכר במקרא בפירוש (כפי שהעיר הרד"ק בתחילת מלאכי).
    מאידך ישנם מקורות המונים ברשימה אחת את עזרא, חגי זכריה ומלאכי (רש"י בתחילת דברי הימים;רד"ק זכריה ג, ט; הקדמת הרמב"ם למשנה ולמשנה תורה; הלכות גדולות בהקדמתו; ועוד), ומשמע מהם שמלאכי איננו עזרא.
  2. דעת חכמים בגמ' מגילה שם ובילקוט שם, וכן פירש ראב"ע (בתחילת מלאכי).
  3. ראה לבוש או"ח תל, א; שו"ת יביע אומר (ח"ד או"ח סי' לט); שו"ת יחוה דעת (ח"א סי' ג וסי' צא אות ז) ובמקורות שהובאו שם.