פרשת זכור

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

פרשה בתורה העוסקת בעמלק. נקראת בציבור, נוסף על פרשת השבוע, בשבת זכורשבת שלפני פורים).

פרשת זכור היא השנייה מארבעת הפרשיות, והיא עוסקת במצוות זכירת עמלק ומצוות מחיית עמלק.

פסוקי פרשת זכור[edit]

סוף פרשת כי תצא (דברים כה, יז-יט):

"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים, והיה בהניח ה' אלוקיך לך מכל אויבך מסביב בארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח".

תוכנה ומשמעותה[edit]

תוכנה של "פרשת זכור" הוא, זכירת מעשה עמלק.

בפסוק זה נצטווינו בשני ציווים, האחד לזכור את מעשי עמלק, והשני למחות את זכר עמלק, ויש אומרים שמתרי"ג מצוות הם.


סדר הקריאה[edit]

נהגו לקרוא פרשיה זו בשבת שלפני חג הפורים, בהקשר לנס החג שנצחו היהודים את המן הרשע, שהיה מזרע עמלק, וגזרותיו.

נהגו בתפוצות ישראל, לרקוע ברגלים ולהשמיע קולות בתום הקריאה הזו, להראות כביכול את המחייה(דרוש מקור).

מוציאים שני ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע, ובספר התורה השני קוראים את "פרשת זכור".

בחז"ל מובא(דרוש מקור), כי קטע זה נבחר ל"שבת זכור", משום שיש להקדים זכירה לעשייה. כידוע, היה המן בן המדתא האגגי צאצא של אגג מלך עמלק. תלייתו של המן ושל עשרת בניו הגשימה את הציווי של "מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים" (שמות יז, יד). אנו מקדימים מצות "זכירה" למצוה של "מחה אמחה" בעזרת קריאת הקטע המדבר על הציווי של "זכור" כבר בשבת שלפני פורים, שכן בפורים עצמו נתקיימה המצוה של "מחה אמחה".

הפטרת פרשת זכור היא: "פקדתי את אשר עשה עמלק..." (שמואל א פרק טו). הפטרה זו מתארת את מלחמת שאול המלך בעמלק ואת הריגת אגג מלך עמלק בידי שמואל הנביא. על פי חז"ל, כיוון ששאול לא הרג את אגג אלא אסר אותו, ושמואל הרגו יום למחרת, הספיק אגג בלילה לבוא על שפחה, וממנה יצא המן.

חיובה[edit]

לפי חלק מהראשונים, מצוה מן התורה לשמוע את פרשת זכור. הקורא בתורה והשומעים יכוונו בלבם לצאת ידי חובת מצוה זו. ישנן דעות בפוסקים, שגם נשים חייבות לשמוע את פרשת זכור. לעומת זאת, ישנם מהראשונים שסוברים כי זו מצווה דרבנן כיתר ארבע הפרשיות.

ראה עוד[edit]