ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- זכור
כל כמה זמן צריך לקיים את מצוות "זכור"? הדבר אינו מבואר בצורה מפורשת בגמרא. הרמב"ם כותב שהמצווה היא "לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו" (מלכים ה, ה), ולכן יש להזכיר את מעשיו "בכל עת ועת" (ספר המצוות, עשה קפט). מדבריו נראה שזוהי מצווה תמידית, כמו אהבת ה' ויראתו (מנחת חינוך תרג, א), ויש שכתבו שלשיטתו יש להזכיר את מעשה עמלק בכל יום (ספר חרדים, מצוות עשה ד, כא; ועיינו ראש יוסף, מגילה כט.).
ספר החינוך (תרג) מתייחס לשאלה זו ומציע אפשרות אחרת:
ואל הזכירה הזאת בלב ובפה לא ידענו בה זמן קבוע בשנה או ביום כמו שנצטוינו בזכירת יציאת מצרים בכל יום ובכל לילה, והטעם כי בזכירה ההיא עיקר הדת… אבל טעם זכירת מה שעשה עמלק אינו רק שלא תשכח שנאתו מלבנו, ודי לנו בזה לזכור הענין פעם אחת בשנה או שתי שנים ושלש.
לפי ספר החינוך נראה שמעיקר הדין אין זמן קבוע לזכירה, אלא יש להיזכר בדבר מפעם לפעם (ואפילו פעם אחת בשלוש שנים), ובכל פעם שאנו אומרים בפינו את מעשה עמלק אנו מקיימים את המצווה (וכן כתב במועדים וזמנים ב, קסו; ועיינו מנחת אשר, פורים כ, ו).
לעומתו יש שכתבו שמעיקר הדין צריך להזכיר את מעשה עמלק "בכל שנה ושנה" (רוקח רלד). כך נאמר גם במדרש (פסיקתא רבתי, יב): "אין לכם אלא להיות קוראים פרשת עמלק בכל שנה, ומעלה אני עליכם כאילו אתם מוחים שמו מן העולם". החתם סופר (אבה"ע א, קיט) ופוסקים אחרים מסבירים שחיוב הזכירה מתחדש בכל שנה, כיוון שבגמרא (ברכות נח.) מבואר שעד שחולפת שנה המת אינו משתכח מן הלב, ומכאן משמע שבמשך שנה אדם אינו שוכח. לכן, יש חיוב זכירה פעם בשנה.[1]
גם אם נאמר שיש חיוב לזכור את מעשה עמלק פעם בשנה, מן התורה בוודאי אין זמן מסוים בשנה שצריך לקרוא את פרשת זכור, וכל אדם יכול לקרוא פרשה זו בכל זמן שהוא רוצה. אולם חכמים רצו לסמוך את זכירת מעשה עמלק לפורים מפני שהמן היה מזרעו (ספר החינוך שם; לבוש תרפה, ב; ועוד אחרונים). לכן אף על פי שכששומעים את פרשת כי תצא יוצאים ידי חובת הזכירה מן התורה, לכתחילה צריך לעשות זאת בפרשת זכור סמוך לפורים.
סיכום
מן התורה חייבים לזכור את מעשה עמלק. לדעת התוספות (על פי רוב האחרונים) חובה זו מתממשת דווקא על ידי קריאת פרשת זכור, וכך פסק השולחן ערוך. הזכירה צריכה להיות פעם בשנה, ויוצאים ידי חובה זו בקיום תקנת חכמים לקרוא את פרשת זכור סמוך לפורים. כדי לקיים את המצווה מן התורה צריך לכתחילה לקרוא את פרשת זכור מתוך ספר תורה ובמניין. מי שלא עשה כן יתכוון לצאת ידי חובתו בקריאת "ויבוא עמלק" בפורים, ויאמר בעצמו את פרשת זכור מתוך חומש.
נלקח ועובד מתוך ספרו החדש של הרב יוסף צבי רימון, "פורים – הלכה ממקורה", עמ' 58-56
[1] שנה מעוברת: שבת 'זכור' בשנה מעוברת חלה שלושה עשר חודשים אחרי זו שלפניה שעבר, וממילא יש למעלה משנה – י"ב חודשים – בין קריאה לקריאה. המהר"ם שיק (על תרי"ג מצוות, תרה) כותב שמשום כך יש להקפיד לכוון בפרשת "כי תצא" (בשנה שלפני השנה המעוברת) לצאת ידי חובה בקריאת "זכור", והוא מעיד שהחתם סופר חשש לכך. אולם רבים לא חששו לכך והבינו שדי בכך שהקריאה היא פעם בשנה (עיין שו"ת חתם סופר שם). הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה, מועדי השנה תשרי-אדר, יח, א הערה 3) הוסיף, שפעמים רבות עוברים יותר מי"ב חודשים בין קריאה לקריאה, כגון שבשנה אחת שבת זכור היא בח' באדר, ובשנה שאחריה שבת זכור היא בי"ג באדר. היות שלא מצינו מי שהחמיר בשנים כאלו לכוון לצאת ידי חובת זכירת מעשה עמלק בפרשת כי תצא, ברור שהחיוב תלוי ב"שנה" ולא בי"ב חודש, ולכן גם בשנה מעוברת אין להחמיר בכך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
