פרשת כי תשא

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הפרשה השמינית בספר שמות היא פרשת כי תשא. שמה של הפרשה מקורו בפסוק הפותח את הפרשה :"כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם..." שמות ל, י"ב תחילת הפרשה עדיין עוסקת בנושאים הקשורים במשכן אוהל מועד: מחצית השקל וקטורת הסמים. בהמשך מתואר מעשה העגל עם כל התוצאות שבאו בעקבותיו על עם ישראל.

זמנה של הפרשה הוא ברדת משה רבינו מהר סיני בפעם הראשונה.


בשבת פרשת כי תשא קוראים לעיתים קרובות גם את פרשת פרה.

נושאי פרשת השבוע

להלן הנושאים העיקריים של פרשת כי תשא:

  1. החובה לתשלום מחצית השקל - לפי רש"י המטרה היא לפקוד את בני-ישראל וכך הוא כתב:"כשתחפוץ לקבל סכום מנינם לדעת כמה הם, אל תמנם לגלגולת, אלא יתנו כל אחד מחצית השקל ותמנה את השקלים ותדע מנינם". מדרש תנחומא כתב:"חצי הסלע. ולא הייתה נגבית אלא לכפרת ישראל, והיו לוקחין מהן תמידין." - המטרה היא כפרה והשימוש הוא לקרבנות. רבי אברהם אבן עזרא כתב:"כי המגפה שהיתה בימי דוד בעבור שלא נתנו כופר נפשם.".
  2. בניית כיור הנחושת - רבי עובדיה ספורנו הסביר למה כלי זה נזכר בנפרד:". גַּם זֶה הַכְּלִי לא הֻזְכַּר לְמַעְלָה עִם שְׁאָר הַכֵּלִים, כִּי לא הָיְתָה הַכַּוָּנָה בו לְהַשְׁכִּין שְׁכִינָה בַּמִּקְדָּשׁ כְּעִנְיַן הַכַּוָּנָה בְּאותָם הַכֵּלִים, כַּמְבאָר לְמַעְלָה, אֲבָל הָיְתָה הַכַּוָּנָה לְהָכִין אֶת הַכּהֲנִים לַעֲבודָתָם." - הוא רק מסייע לעבודה.
  3. הכנת שמן המשחה וקטורת הסמים - הרמב"ן מבאר כי הוא נועד גם למשיחת בני-אדם מסויימים:" שימשח בו עתה אהרן ובניו, ואמר "שמן משחת קדש יהיה זה לי", למשוח בו משיח קדשי אשר אבחר בו "לדורותיכם", ולא יינתן על זר שאיננו לי, ולכן ימשחו בו המלכים והכוהנים הגדולים, כי שניהם משיחי ה'."
  4. שמירת השבת גם לאור בניית המשכן
  5. מעשה העגל - ראו פיסקה מטה
  6. חידוש הברית - לקראת הכניסה לארץ הוזהרו בני ישראל מפני כריתת כל ברית "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ", ניתוז עבודה זרה, מצוות שלושת הרגלים, ביכורים ואיסור בשר בחלב.

והרגלים.

  1. משה רבינו יורד מההר אחרי " אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה" בהם "לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה" - "וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו"

מחצית השקל

חצי שקל מימי המרד הגדול שנת 67/68. הכיתוב - מצד אחד (ימין) "ירושלים הקדושה". מצד שני - האותיות "שב" שפירושם "השנה השנייה למרד", ומסביב -"חצי השקל" - ויקישיתוף תרם:cng
ערך מורחב - מחצית השקל


המחנך יצחק רפאל הלוי עציון כתב על ד"ה זה יתנו - "לא היה נוהג אלא לשעה" ולכן, כאשר שאול המלך מנה את בני ישראל לקראת המערכה נגד העמלק נאמר:"וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל אֶת-הָעָם וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים מָאתַיִם אֶלֶף רַגְלִי וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֶת-אִישׁ יְהוּדָה" שמואל א ט, ו.

מסיבה זו, סבור עציון, אין הציווי :"הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית..." נכלל במנין המצוות. לפי ברוך הלפרין בספר מצוות השם מצוות העשה היא :"מצוות עשה שיתן כל אחד מישראל מחצית שקל לצורך קרבנות צבור". הציווי לעיל שהעשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, מצביע כי "נפש העשיר ונפש העני שוות אצל הקב"ה בערכן.

פרופ' נחמה ליבוביץ מביאה את דברי השד"ל:שד"ל על ד"ה כי תשא - כשאדם מונה את כספו ואת זהבו, או כשהמלך מונה את אנשי צבאו, קרוב הדבר מאד שיהיה בוטח בעשרו וברבוי חייליו, ויתגאה בלבו ויאמר "בכחי ועוצם ידי עשיתי חיל" או "אעשה חיל"; ואז יקרה על חרב שיתהפך עליו הגלגל ותבואהו שואה לא ידע (כי אמנם זהו אחד ממשפטי ההשגחה, לפני שבר גאון, וזה התאמו התאמת בכל הדורות, גם ביחידים גם באומות, גם במלכים).

ומזה נולדה בכל האומות אמונת עין הרע (בספירה בכלל) , ונראה כי כבר התפשטה האמונה הזאת בישראל בדורות שקודם מתן תורה, והנה אל רצה ה' לבטל האמונה הזאת מכל וכל, יען יסודתה של אמונת ההשגחה, והיא מרחיקה את האדם מבטוח בכחו וחונו, וזה עיקר כל התורה כולה.

לפיכך מה עשה הקב"ה: צוה שימנו בעת ההיא, בתחילת היותם לגוי אחד, ושיתנו כפר בקע לגלגלת וינתן הכסף ההוא על עבודת אהל מועד לזכרון לפני ה', לכפר על נפשותיהם, באופן שמהיום ההוא והלאה יוכלו להמנות בלי שייראו מעין הרע, כי המשכן העשוי מכסף הכפורים הוא יכפר עליהם.


הערות שוליים