רבי אברהם ילין

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי אברהם יֶלין (יעלין) היה תלמיד חכם מהאחרונים ומחבר ספרים רבים, מתומכיה הנלהבים של הציונות. ידוע בעיקר בזכות ספרו ארך אפיים העוסק בתיקון מידת הכעס.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בכפר קטן ליד העיר וונגרוב (ווענגראב) שבפולין לאביו ר' אריה זאב ואמו חיה דינה, חסידי קאלושין-פוריסוב. בילדותו שכנע את אביו למכור את רכושו ולעלות לארץ, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. נשא את ינטה נעמי בתו של ר' נחמן יעקב אידלשטיין, ועבר לגור בביתו בוונגרוב. חותנו סידר לו חנות מכולת קטנה לפרנסתו, אולם הוא לא צלח בעסקי המסחר. הוא עבר כמה צרות ויסורים, ובחלומו נגלה לו כי תקנתו היא לעלות לארץ ישראל, והוא החליט לבצע רעיון זה לאחר התייעצות עם גדולי ישראל[1]. רעייתו הסכימה שהוא יעלה תחילה לבדו ויתבסס מבחינה כלכלית, והיא תעלה אחריו. הוא החל לעלות, אולם כשניסה לחצות את נהר פרוט, שהיווה אז את הגבול בין פולין לרומניה, נתפס על ידי השוטרים, שהחלו לירות עליו, ובנס ניצל מהם. הוא הושלך לכלא, והיהודים תושבי המקום פדו אותו והחזירו אותו לפולין. הוא חזר לעירו והחל לעסוק בתורה בלבד, כאשר רעייתו המשיכה לפרנסו. חוץ מעיסוקו בש"ס ופוסקים, עסק בעיון רב גם בתנ"ך, בקבלה ובספרי החסידות.

נפטר בי"ב (ולפי גירסאות אחרות בי"א[2]) בחשוון תרצ"ה ונקבר בוונגרוב.

שיטתו[עריכה]

במוסר[עריכה]

הרב ילין התווה בכתביו תכנית מקיפה ומסודרת לתיקון המידות, שאותה חילק לשני חלקים המכונים "עבודה זמנית" ו"עבודה תמידית". העבודה הזמנית משמעה עבודה שמוקצה לה זמן קבוע מדי יום ביומו, היינו עריכת רישום מדוקדק של מעשי האדם והתבוננות ברשימות, ומתוך התבוננות זו על האדם לבחון כיצד למנוע נפילות להבא[3]. במהלך התבוננות זו, על האדם לרשום את המסקנות המעשיות העולות מהתבוננותו, ולהרבות לקרוא אותן ולשננן. הוא מציג מספר דרכים למנוע את הנפילות, בהן: לגדור על עצמו בסייגים שירחיקו אותו מן העבירה ובעת הצורך אף לקבלם על עצמו בנדר[4]; לקנוס את עצמו בכל פעם שנכשל וכד'. כמו כן, חלקים חשובים מ"העבודה הזמנית" הם לימוד מוסר והנהגות שיועילו לאדם בעבודתו, תפילה והתבוננות מחשבתית על גדלותו של הבורא, אפסיות האדם, זמניות החיים וכד'[5].

דרך "העבודה התמידית" על פי הגדרתו היא, לכתוב לעצמו בצורה תמציתית תזכורות על פתקים וכד' שיהיו מונחים לנגד עיניו, ובכך תמיד ישים על לבו להזהר מן הנפילות[6]. חלק נוסף בעבודה התמידית הוא, שהאדם יזכיר לעצמו לפני כל פעולה במהלך היום את הנפילות העלולת לקרות לו במהלכה, ובכך לתת דעתו להישמר מהם.

הוא סובר כי האדם צריך ליידע את הסובבים אותו אודות עבודתו, על מנת למנוע ממנו להתמיד ולהתרשל בעבודתו. במיוחד הוא ממליץ לבחור חבר קרוב שיוכלו יחד לעבוד ולעזור זה לזה[7].

הרב ילין סובר שעל האדם לצפות ולהשתוקק להגיע לידי נסיונות, ואף להתפלל שיבואו לפניו נסיונות, שעל ידי ההתגברות עליהם יתרגל לכוף את יצרו הרע, וכאשר באים עליו הנסיונות יודה לקב"ה על שזימנם לפניו[8].

גאולת ישראל בארץ ישראל[עריכה]

השקפתו של הרב ילין בנושא גאולת ישראל נטתה לכיוון הציונות[9]. בספרו "גאולת ישראל" (ממנו מצוי בידינו רק המאמר הראשון) הוא מוכיח כי עם ישראל מצוי בעיצומו של תהליך גאולה של "בעתה", על פי הסימנים המקובלים ועל פי חשבונות קץ שונים[10]. לאור זאת, הוא מדגיש שגאולה בצורה כזו הינה גאולה טבעית ולא נסית, ולכן יש לעלות לארץ ישראל ולייסד בה מושבות דתיות. הוא קובל על השיטה שרווחה ביהדות החרדית בזמנו שנקטה קו פסיבי ביחס לעליה לארץ, ולעיתים אף התנגדות ממשית לכך. הוא מקבץ טענות רבות ששמע מאנשים רבים כנגד עליה מסודרת והמונית לארץ, כגון טענת שלוש השבועות, ועונה עליהן אחת לאחת.


ספריו[עריכה]

  • "ארך אפיים" על ענייני הכעס ותיקונו, כולל הערות והרחבות בשם "ויוסף אברהם".
  • "גאולת ישראל"-בענייני ארץ ישראל וישובה, הציונות והגאולה.
  • "חסד לאברהם" על ענייני גמילות חסדים וצדקה.
  • "אזור הצבי" על התורה, זכה להסכמות של כעשרים רבנים ואדמו"רים ובראשם האדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק מאוסטורבצה, בעל הספרים 'מאיר עיני חכמים'.
  • "חדרי בינה" על פירושו של בעל הטורים לתורה.
  • "נועם שיח" על עניני השיחה בין האדם לבוראו, יצא לאור בעילום שם.
  • "דרך הצדיקים"- הנהגות מגדולי ישראל.
  • "זכירת אחדות ה'"
  • מאמר "להחזיר עטרה ליושנה" (נדפס יחד עם גאולת ישראל)- "תנחומין על הפרעות רחמנא ליצלן שהיו בשביל כותל המערבי, ואני מראה מה שנראה לעניות דעתי שבעזרת השם יתברך בקרוב כל מקום המקדש יוחזר לנו ואע"פ שמצד הטבע נראה עדיין רחוק דבר זה, אבל מצד האמונה נראה לי כן" (אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת רנו)

הערות שוליים[עריכה]

  1. כפי שכותב ב"התנצלות ובקשה לפני הקונים" שהוסיף לפני ספרו "ארך אפיים": "הנה כאשר עברו עלי, לא עלינו, כמה שנים ברוב הרפתקאות בתוך ביתי ויסורים מרובים מאד ר"ל, וזה כמה פעמים נאמר לי בחזיון לילה כי תקנתי ותועלתי אך זאת היא להעתיק דירתי לארץ הקודש, וגם אמרתי בחלומי לקיים כן... והצעתי פרטי הדברים לפני גדולים ויעצוני לעשות כן..."
  2. ראה בהקדמת המו"ל לספרו גאולת ישראל
  3. "ארך אפים" סימן ג' סעיפים ה' - ז'. שיטה זו דומה לשיטתו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל החפץ חיים ("שם עולם" ח"א פי"א; "מכתבי הרב חפץ חיים" עמ' 7; "תנועת המוסר" לרב דב כ"ץ, ח"ד עמ' 75-77).
  4. "ארך אפים" סימן ג' סעיף י"ג. אמנם, הוא ממליץ לקבל את הנדרים לזמן קצוב שיוכל לעמוד בו וכן להתנות שהקבלות הן בלי נדר, על מנת למנוע עבירה על איסור נדר, עיין שם.
  5. "ארך אפים" סימן ג' סעיף ו'.
  6. בדומה לזה, מעניינים דבריו בהקדמתו לספר "ארך אפים": "ומה הנני מבקש מאת כל הקונים ספרי זה, אשר יהיו רגילים להחזיקו לפניהם על השלחן תמיד, ואף אם לא ילמדו בו, כי זה בעצמו בודאי ישים אי"ה תועלת גדול לזכור תמיד חומר איסור זה ולזהר ממנו... שעל ידי זה שהוא ספר מיוחד בפני עצמו וגדול רק על ענין כעס, הוא מפורסם בפני כל רואיו לידע מיד חומר איסור הכעס".
  7. "ארך אפים" סימן ג' סעיפים י"ח - י"ט
  8. "אזור הצבי" פרשת בראשית; "ארך אפים" סימן ג' סעיף ח', שם מביא סימוכין לשיטה זו מספרות החסידות.
  9. כפי שכותב במכתבו לרב קוק: "וכאשר הנני מחובבי ארץ הקודש ומהמצפים לישועת ישראל..." (אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת רכו) למרות שהיה משויך לאגודת ישראל, כפי שכותב בהמשך אותו המכתב: "והגם שאני מתחשב כאן מאנשי האגודה..."...
  10. מעניינת העובדה, כי כבר בשנת תרפ"ח כתב הרב ילין שזמן הגאולה הוא עד שנת תש"ח (מאמר "חזקו אל תיראו" סעיף ט"ו).

קישורים חיצוניים[עריכה]