שושן פורים

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שושן פורים הוא פורים הנערך בערים מוקפות חומה ביום ט"ו באדר ולא בי"ד כבשאר המקומות. כל מצוות הפורים הנוהגות בשאר המקומות ב-י"ד באדר, נוהגות בערים מוקפות חומה ב-ט"ו באדר.

בערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון ירושלים, נקבע יום הפורים לט"ו באדר. וכן בשושן קבעו משתה ושמחה, יום מאוחר יותר מאשר בשאר המקומות.


הסיבה לקביעת תאריך שונה[עריכה]

הסיבה לקביעת מועד נוסף מוסברת במגילת אסתר: היהודים נלחמו באויביהם ב-י"ג באדר, ונחו ממלחמתם ב-י"ד בו. לכן נקבע יום זה ליום של משתה ושמחה. אולם בשושן הבירה ניתנה ליהודים הרשות ללחום באויביהם גם ב-י"ג וגם ב-י"ד באדר, ורק ב-ט"ו בו נחו מאויביהם. לפיכך כשקבעו יום טוב לדורות, קבעוהו לכל אחד ביום שנח בו, לפרזים - בארבעה עשר, ולשושן - בחמשה עשר, ומכיון שהיתה שושן מוקפת חומה, קבעו כי ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון דינם כשושן.

ומדוע תלו את היקף החומה בזמן יהושע ולא בזמן אחשוורוש כמו שושן? בירושלמי מבואר הטעם, כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל שהיתה חרבה בימי אחשורוש ולעריה לא היו חומות, ואילו היו תולים את היקף החומה בזמן אחשורוש, היה דינן של כל ערי ארץ ישראל כדין ערי הפרזות, הילכך תיקנו שכל הערים שהיו מוקפות חומה בזמן כיבוש הארץ יעשו את הפורים בחמשה עשר כשושן, אף על פי שאין להם עכשיו חומה, "ויהיה זכרון לארץ ישראל בנס זה".

בבבלי למדים זאת בגזירה שווה, שנאמר במגילה: "על כן היהודים הפרזים", ונאמר (דברים ג, ה): "כל אלה ערים בצורות חומה גבוהה... לבד מערי הפרזי", מה שם מימות יהושע בן נון, אף כאן מימות יהושע בן נון. ואף על פי שפסוק זה נאמר במשה, מכל מקום תולים ביהושע, לפי שהוא הכניס את בני ישראל לארץ.

פורים משולש[עריכה]

כאשר ט"ו באדר חל בשבת, מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, והוא הנקרא "פורים משולש", כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים.

בשבת, כידוע, אין קוראים את המגילה (כשם שאין תוקעים בשופר כשחל ראש השנה בשבת, וכשם שאין נוטלים את ארבעת המינים כשחל חג הסוכות בשבת - מתוך חשש לאיסור הוצאה וטלטול). מאידך, אין לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון, ט"ז באדר, שכן ממגילת אסתר למדים, שאין לדחות את קריאת המגילה לאחר ט"ו באדר. במקרה זה, קוראים את מגילת אסתר ביום שישי - י"ד באדר. גם את מתן המתנות לאביונים מקדימים ליום שישי. בשבת גופא, שהיא ט"ו באדר, מוסיפים את "על הנסים" בתפילות השבת ובברכת המזון. כן מוציאים שני ספרי תורה: בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובספר התורה השני קוראים את פרשת "ויבוא עמלק". ביום ראשון, ט"ז באדר, עושים את סעודת הפורים ושולחים משלוחי מנות.

שושן פורים מספק[עריכה]

למעשה ישנן שתי ערים בעולם החוגגות את פורים רק בט"ו, ירושלים ושושן. שתי הערים האלו הן היחידות בעלות ידיעה ודאית לחגיגה בט"ו בלבד. ישנם עוד מספר ערים בארץ ובעולם שחוגגות מספק שני ימים, לא כולן מסופקות מאותה הסיבה. ישנם ערים שמסופקות מהסיבה שישנו חשש מבוסס לקיום הערים מימי יהושע בן נון, אך הדבר אינו ודאי. למשל הערים צפת, יפו, עכו, איזמיר שבתורכיה, חלב ודמשק בסוריה, מציינות גם בי"ד וגם בט"ו מהספק הזה. שילה גם כן מציינת יומיים מהסיבה הזו אך בשנים האחרונות התגלו שרידי החומה העתיקה של שילה ורבה של שילה, הרב אלחנן בן-נון, טוען שבעתיד הקרוב שילה תוכל לחגוג בוודאות רק בט"ו[1].

טבריה מסופקת משום הספק המובא בגמרא בבלי מגילה ה, ב האם טבריה נחשבת למוקפת חומה עקב מיקומה על שפת הכינרת ומתוך כך היא מוקפת רק משלושה צדדים. בגמרא מבואר שרבי חזקיה, בנו של רבי חייא שגר בטבריה, הסתפק האם לקרוא בי"ד או בט"ו. מאידך, מובא שם שרבי יהודה הנשיא סבר שטבריה מוקפת חומה לגמרי ועליה לחגוג את פורים רק בט"ו.

ספק מסוג אחר, נמצאת בו העיר חברון. העיר חברון בוודאי עומדת על מקומה עוד מימי יהושע בן נון. אך הרדב"ז פסק שבחברון קוראים רק בי"ד מכיוון שחברון הייתה עיר מקלט ולדעת בעלי התוספות לעיר מקלט לא הייתה חומה כדי שהרוצח בשגגה יוכל להיכנס אליה בקלות. מאידך מציין החיד"א שנהגו בחברון לקרוא יומיים מספר מכיוון שלא ברור שהדין הוא כמו התוס' האמור. לכן פסק הרב דב ליאור, רבה של קריית ארבע, שיש לקרוא יומיים מספק ולקיים בט"ו מצוות מינימליות. כלומר, יש לקיים את מצוות משלוח המנות וכו' אך לקיים סעודה מכובדת ותו לא וכן לא להשתכר [[2]].

ישנה שאלה המתעוררת סביב דין 'סמוך ונראה' בערים אלו. ברור שעיר הסמוכה לעיר הקוראת בוודאות בט"ו צריכה גם כן לקרוא בט"ו, אך מתעוררת השאלה מה הדין בערים המוספקות האלו. המשנה ברורה פוסק שהערים הסמוכות לספק קוראות רק בי"ד ולא בט"ו. מאידך, החזון אי"ש סובר שגם הערים הסמוכות קוראות מספק. יוצא מדבריו, שכל גוש דן בימינו צריך לקרוא מספק משום רצף בתים בינו לבין העיר יפו.

לקריאה נוספת[עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכה]