מדוע בקרית ארבע חוגגים פורים יומים, הרי זה סמוך ונראה לספק (חברון נחשבת לספק מוקפת חומה משום שהיא עיר מקלט)? מ"מ הבנתי שהדבר היחיד שכולם מקפידים זה קריאת המגילה, ואילו משלוח מנות ומתנות לאביונים רק המהדרים מקפידים, ולא ברורה לי ההבחנה בדין זה.

הרדב"ז פסק שבחברון יש לנהוג פורים רק ביום יד באדר, משום שחברון היתה עיר מקלט, וגם אם היתה לה חומה בימות יהושע בן-נון, הרי שחומתה עומדת להיסתר. הסיבה לכך היא שלפי דעת התוספות, לעיר מקלט אסור שתהיה חומה, על-מנת שלרוצח בשגגה תהיה אפשרות להכנס לעיר במהירות ובלי עיכובים. לעומתו, מספר החיד"א (בברכי-יוסף) שנהגו בחברון משנים קדמניות לחגוג את פורים יומיים, מפני שיש ספק בדין הזה של התוספות. בספר "אגרת הפורים השנית" נכתב, שכל עיר שעושים בה פורים יומיים מספק, העיקר זה היום הראשון, ולכן צריך לקרוא את המגילה בשני הימים, אבל שאר מצוות הפורים עושים ביום השני בצורה מינימלית. ולקריית-ארבע עירוב משותף עם חברון, והן נחשבות כעיר אחת לענין זה.