ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- בינה לעתים
- כרך ב'
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יהודה אריה בן שמואל הכ"מ
המרכז העתיק שהיה בבבל הפך להיות המפלט והמקלט הראשון של הקיום היהודי, מפני שבבל היתה מחוץ לאמפריה הרומית - האויב הגדול של היהודים בעקבות המרד הגדול ומרד בר כוכבא, ובעקבות קבלת הנצרות. ההימלטות לתחום גיאוגרפי לא רחוק יחסית, אבל שונה מאד מבחינת התנאים והחוקים ששלטו בו, עם קהילה עתיקה, ישיבות גדולות, עם סממנים של שלטון יהודי אוטונומי, שמזכיר באופן חי מאד את החזון הלאומי היהודי - ריש גלותא, שהיה צאצא של משפחת דוד המלך, בן אחר בן, היחס הסובלני יחסית של השלטון הפרסי, לפני האיסלם ולאחר כיבושי האיסלם - כל אלו יצרו אפשרות נוחה לפיתוח מרכז רוחני-תורני שהקרין על כל שאר הקהילות היהודיות, גם בארץ ישראל וגם מחוץ לארץ ישראל, שבדרך כלל היו ברחבי האמפריה הרומית, ולאחר התפרקותה בדמדומי השלטון שנמשכו כמאתיים וחמישים שנה. בבל היתה דגם ביניים הקרוב ביותר לקיום יהודי לאומי, לסוג מסוים של אוטונומיה רחבה, דמויית ממלכה או מדינה. אף על פי שבאותו הזמן הלכו והתפזרו הקהילות לעבר מקומות אחרים, לצפון אפריקה ואירופה, המרכז המשמעותי שממנו יצאה הוראה לכל הקהילות היה בבבל.
אנחנו רואים שבשילוב הזה בין הצמיחה הרוחנית התרבותית היהודית לבין הצמיחה הקהילתית היהודית, יש כיוונים שונים, קווים ברורים לאורך הזמן ההיסטורי ואפיונים ברורים למדי לפי מרכזי התורה והתנאים של כל מרכז כזה בפני עצמו. היציבות, הביטחון הכלכלי והקהילתי של הקהילה הבבלית הקרינו על שאר הקהילות. אכן, כבר שם אנו רואים ניצנים של אותם זרמים עליהם דיברנו: הלכתי-משפטי; חכמת הסוד; הפילוסופיה והמוסר.
זרם ההלכה
התלמוד הבבלי, זו היצירה המשפטית ההלכתית הגדולה והמפוארת ביותר בספרות התורה שבעל-פה היהודית. יצירה שלימה שכוללת בתוכה בעיקר את הצד המשפטי, אבל גם מדרשים, אגדות, מוסר וערכים 1 . יצירה זו הפכה עם הזמן לתשתית הרוחנית הרחבה של הקהל היהודי. הבהירות, המענה למה שהיה נדרש מבחינת אורח החיים והאמונה, הרחבות, הנגישות לכלל הציבור היהודי: בעלי מלאכה, איכרים, עמי הארץ, תלמידי חכמים, ההנהגה הרוחנית של הקהילות, מורי הוראה וראשי ישיבות - זהו התלמוד הבבלי 2 .
לאחר מכן בא שלב יצירתם ההלכתית של רבנן סבוראים בשני מישורים עיקריים: א. תוספת ליטוש ועריכה של סוגיות התלמוד הבבלי על פני הספר כולו 3 . ב. הוספת "מסכתות קטנות", כגון, מסכת כלה, שמחות, תפילין, שהן תוספת נכבדה לתלמוד הבבלי, באותה לשון ובאותה רמה של שימור המסורות ההלכתיות מימי התנאים והאמוראים בנושאים שלא זכו לטיפול מיוחד על ידי עורכי התלמוד הבבלי בסוף דור האמוראים.
ולאחר מכן באה יצירתם של ראשי ישיבות בבל - הגאונים. לראשונה אנו מוצאים ספרות שלימה שעניינה להשיב תשובות לשאלות. אין זו מציאות רגילה של בית דין שעוסק תדיר בהדרכת הקהל ובקביעת ההלכה במסגרת קהילה אחת. כתוצאה מהתרחבות הולכת וגוברת של הפזורה היהודית נוצרו קהילות קטנות ורחוקות, שכל אחת מהן פועלת במציאות שונה, ולכן נזקקת להדרכה מיוחדת. הפניה לגאוני בבל נבעה הן מפני חולשת הקהילות החדשות והן מפני העוצמה המצטברת של מרכז יהדותי ותיק הנוצר בתוכו מסורות הלכתיות וסמכויות משפטיות המטופחות בבתי מדרש מסודרים של ישיבות בבל המפוארות.
התשובות הן השתקפות המציאות החדשה, מציאות של פיזור, של תנאים מיוחדים לכל קהילה, כך שלא תמיד תשובה אחת יכולה להוות תקדים משפטי מתאים לתשובה אחרת. בכל תשובה צריך להתחשב בתנאים אחרים. זוהי ספרות תשובות הגאונים, שכיום נחשפת יותר ויותר. הולך ונחשף אוצר גדול של כתבי גאוני בבל, פרשנויות הלכתיות וקבצי הלכות שנכתבו בעיקר לאחר הכיבוש המוסלמי, ולכן חלק גדול של הכתבים כתוב ערבית. נתגלה שכבר באותה תקופה כמעט כל ראשי הישיבות ראו לעצמם חובה לסדר הלכות. היה זה מעין המשך לעבודת העריכה של התלמוד, אבל לפי נושאים קטנים, ממוקדים ומסודרים יותר, כמעט ללא דיונים ארוכים, כדי להעניק הדרכות יסוד בנושאים הלכתיים כלליים לעם. נראה, שחלק מן הקבצים נשלחו בין הקהילות, אבל לא תמיד זכו לפומביות מרובה. כיום הם נחשפים יותר ויותר ומתרגמים לעברית. קו של פסיקה הלכתית, שאנו מוצאים כמה מאות שנים מאוחר יותר מתברר כקיים כבר בתקופה זו. ישנה רציפות של לימודי ההלכה. קבצי הלכה אלו הם חלק מתחום היצירה תורנית-הלכתית - קביעת מנהגים והדרכות להתנהגות נאותה בהתאם לחוק היהודי 4 .
היותו של המרכז היהדותי הגדול בבבל, שהחל מן המאה השמינית היה לליבה של האמפריה המוסלמית הערבית בהנהגת שושלת בית עבאס, היווה מקור השפעה ישירה ועקיפה על עיצוב שיטות המשפט המוסלמיות, בעיקר הסוניות. סוגיה זו לא נחקרה עדיין כראוי ועד תומה. ניצני המחקרים שנעשו מראים בעליל את השפעתם של מורים יהודים או יהודים שהתאסלמו על פיתוח המשפט המוסלמי, וכן על קרבה בשיטת ההתמודדות עם הכתובים, ופסיקה והכרעה בבעיות משפטיות סבוכות.
בסקירה קצרה זו עמדנו רק על נקודות החידוש והיחוד של התפתחות הזרם ההלכתי במרכז התורני הגדול בבבל. כמובן, שמצד חשיבותם העצומה לעיצוב וגיבוש דרכו של עם ישראל היה ראוי לפרטם, אך "אי אפשר לפרטם, כי רבים הם" 5
^ 1.סנהדרין כד, א: "מאי בבל? אמר ר' יוחנן: בלולה במקרא, בלולה במשנה, בלולה בתלמוד". ועיין בתוס' קידושין ל, א.
2. בהרחבה עסקנו בנושא זה בכרך א' בפרקים לו, לז, ובתחילת ספר זה.
3. יצירתם של הסבוראים זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב הולכת וגוברת. חוקרי התלמוד, רבנים ותלמידי חכמים פרסמו מאמרים ומחקרים המדגישים את המשקל הסגולי של פועלם של הסבוראים בעיצוב הסופי של הלמוד הבבלי כפי שהוא נמצא לפנינו. ראוי להדגיש כאן את המחקר הנרחב והכולל ביותר שיצא לאור לעת עתה, שנעשה בידי הרב ד"ר אליהו רחמים זייני: "רבנן סבוראי וכללי ההלכה", ובו נידונים הנושאים שעוסקים בהגדרת מושגים ומונחים בלשון הסבוראים, מידת העומק והיסודיות שבערכית סוגיות התלמוד, מקורותיהם ההלכתיים של הסבוראים בהכרעת הסוגיות ההלכתיות בתלמוד, כללי ההלכה והפסיקה הנובעים מן המודעות לפועלם של הסבוראים ביחס לדברי האמוראים והתנאים שלפניהם.
4. כתבי הגאונים שזכו לתפוצה רחבה כבר בימי הביניים ואף השפיעו רבות על עיצוב ההלכה, הן בספרד והן באשכנז, היו ספרי השאילתות. בזמן החדש אף זכו לפירוש נרחב על ידי ראש ישיבת וולוז'ין, הרב נפתלי צבי יהודה ברלין זצ"ל. פירושו אף היווה השראה לדור מאוחר יותר של חוקרים לעסוק שוב בספרות הגאונים, תקופתם ופועלם. נציין כאן את מפעלו הגדול של הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, שבמשך שנים רבות טרח ואסף כתבי גאונים, וסדרם לפי נושאים ועניינים בעבודה גדולה של כרכים רבים הנקראת "אוצר הגאונים". וכן ספרו ההיסטורי של הרב ד"ר שמחה אסף, "תקופת הגאונים וספרותה", ומאז בעשרות השנים האחרונות פרסומים רבים מתוך כתבי-יד שנמצאו בגניזה הקהירית ובספריות אחרות בעולם, שמופיעים מפעם לפעם בבמות ספרותיות-היסטוריות ותורניות.
5. מתוך נוסח התרת נדרים.
2. בהרחבה עסקנו בנושא זה בכרך א' בפרקים לו, לז, ובתחילת ספר זה.
3. יצירתם של הסבוראים זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב הולכת וגוברת. חוקרי התלמוד, רבנים ותלמידי חכמים פרסמו מאמרים ומחקרים המדגישים את המשקל הסגולי של פועלם של הסבוראים בעיצוב הסופי של הלמוד הבבלי כפי שהוא נמצא לפנינו. ראוי להדגיש כאן את המחקר הנרחב והכולל ביותר שיצא לאור לעת עתה, שנעשה בידי הרב ד"ר אליהו רחמים זייני: "רבנן סבוראי וכללי ההלכה", ובו נידונים הנושאים שעוסקים בהגדרת מושגים ומונחים בלשון הסבוראים, מידת העומק והיסודיות שבערכית סוגיות התלמוד, מקורותיהם ההלכתיים של הסבוראים בהכרעת הסוגיות ההלכתיות בתלמוד, כללי ההלכה והפסיקה הנובעים מן המודעות לפועלם של הסבוראים ביחס לדברי האמוראים והתנאים שלפניהם.
4. כתבי הגאונים שזכו לתפוצה רחבה כבר בימי הביניים ואף השפיעו רבות על עיצוב ההלכה, הן בספרד והן באשכנז, היו ספרי השאילתות. בזמן החדש אף זכו לפירוש נרחב על ידי ראש ישיבת וולוז'ין, הרב נפתלי צבי יהודה ברלין זצ"ל. פירושו אף היווה השראה לדור מאוחר יותר של חוקרים לעסוק שוב בספרות הגאונים, תקופתם ופועלם. נציין כאן את מפעלו הגדול של הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, שבמשך שנים רבות טרח ואסף כתבי גאונים, וסדרם לפי נושאים ועניינים בעבודה גדולה של כרכים רבים הנקראת "אוצר הגאונים". וכן ספרו ההיסטורי של הרב ד"ר שמחה אסף, "תקופת הגאונים וספרותה", ומאז בעשרות השנים האחרונות פרסומים רבים מתוך כתבי-יד שנמצאו בגניזה הקהירית ובספריות אחרות בעולם, שמופיעים מפעם לפעם בבמות ספרותיות-היסטוריות ותורניות.
5. מתוך נוסח התרת נדרים.
הלכות שטיפת כלים בשבת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
אי אפשר לבד!
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
למה ללמוד גמרא?
מי יושב במקום שלי?
סודו החינוכי של חודש שבט
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
נדרים מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.
יסודות התורה והאמונה סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.
לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.
חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.
חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א נטייה ותשוקה לעבודה עליונה
דרך הקודש ג' פסקה ז-ט
עבודה "שלא על מנת לקבל פרס" היא עבודה מהאהבה, והצד המשלים שלה זה "ויהי מורא שמים עליכם". אדם שמרגיש נטייה לדבקות אלוקית צריך לשמוח במעלתו ולממש את הכישרון הזה. מאידך, הוא צריך להזהר שלא לבוז לאחרים. גם מי שיש לו נטיה כזו במדה מועטת - עליו להתנהג בהתאם ולהתעלות בדרך הקודש.
יסודות הש"ס דבר האסור ודבר הנדור
ביאור הגדר של דבר האסור ודבר הנדור | ביאור הטעם בחטאת ואשם בכור תרומה ומעשר בהמה ויישוב דברי הרמב"ם.
כשרות אתגרי כשרות: בשר, חלב ותעשייה
השיעור עוסק באתגרים מעשיים בהלכות כשרות, בדגש על האיסור לשנות ייעוד של כלים מבשרי לחלבי כדי למנוע טעויות, והחשיבות של סימון ועיצוב ברור של מאפים כמו בורקסים למניעת מכשול. בנוסף, הדיון מציג תקלות נפוצות בתעשיית המזון וברשתות השיווק, כגון הכנה שגויה של כבד ואתגרי הפיקוח על חלב המיובא מחוץ לארץ.
אורות ישראל ותחייתו משמעות האושר, גאולת ישראל ואורו של משיח
השיעור מסביר כי אושר אמיתי ומשמעות עמוקה מושגים רק כאשר חיי המעשה מחוברים לאידיאלים האלוהיים העליונים, וכי ניתוק מחזון זה מותיר את האדם ללא תוחלת אמיתית.
אור החיים על הפרשה נבואת העתיד של בלק
אור החיים על פרשת בלק חלק ב'
הנבואה השנייה של בלק היא על זמן הגעתו של המשיח, שאם לא זכו המשיח יגיע בעוד זמן רב.
אור החיים על הפרשה חיבור ישראל לתורה
אור החיים על פרשת בלק חלק א'
הבדל בנמשל בין 'אהליך יעקב' ל'משכנותיך ישראל'. 4 משלים כנגד 4 כתות בישראל, שלכל כת לומדים תורה בצורה אחרת. לעתיד לבוא מלך המשיח יגלה עומק חדש וגדול בתורה.
רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !
אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית
