ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
אווירת הויכוח שבין יעקב לבניו סביב 'אירועי שכם' היא של מתח בין דורי, בין הזקנה והחכמה של יעקב לבין הקנאות והנחרצות של בניו. שמעון ולוי, מתוך תחושת שליחות של עשיית צדק מול אלו אשר טמאו את דינה אחותם עושים 'נקמה בגויים תוכחות בלאומים', בצירוף גבייה מאסיבית של ממון שכם - 'ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו'. יעקב, אביהם הזקן, רואה לעומתם תמונה כוללת יותר, אחראית יותר, החוששת מתגובת גויי הארץ - 'ונאספו עלי והכוני'. זו ראייה שיש בה צד פרגמטי ובוגר, ואף טקטי ובטחוני.
מלבד המתח בין הצעירוּת והרגש הגואה למול השכל האחראי והמאופק עולֶה כאן גם הפער בין שלטון השכל לשלטון הרגש. התובענה, 'הכזונה יעשה את אחותנו'? נותרת דמומה בחלל האויר בואכה שכם, ואנו מתרוצצים בין הפרשנויות לשתיקה: אין תגובה לדבריהם של הבנים כי אכן לטענת עומק שכזו אין כל תשובה, או שמא להיפך, יעקב לא מגיב שהרי 'מה תשובה זו עושה לחשש יעקב על השמדתו הוא וביתו' כדברי רבינו ה'אור החיים' הקדוש שם.
האינטליגנציה
יעקב המציג את כובד הראש האינטלקטואלי נראה יציב יותר, מאזן ומרגיע לעומת גאות הרגשות החמים של הבנים. זו האחריות ש'עושה את זה' למנהיג. העם, ההמון, הנוער, מלאים פעמים רבות 'פתרונות קסם' למצבים קשים שבהם בוחרת ההנהגה במדיניות של הבלגה לעומת התביעה לתוקפנות מצדם של הצעירים בעלי הכח, מלאי האון והגבורה. ניכר בעליל כי מאחורי הפער הזה עומד המנגנון של 'יוסיף דעת' במובן זה שהדעת ההולכת ומתווספת עם הבגרות מוסיפה מרחב של גוונים בין השחור ללבן של הצעירים. שוב אין האדם הבוגר מבחין רק בקצוות, בקיצוניות, אלא חי הרמוניה שלימה של מצבי חיים ואפשרויות.
אלא שיוסיף דעת גם יוסיף מכאוב, כי אכן, מגוון צבעי ביניים זה שמצד אחד פורס את מרחב הראייה, גם משבש מצד שני ומטשטש את חדות האבחנות. מבחינה זו, המשקל המבורך של תוספת הדעת יכול להפוך לעומס יתר בעת הצורך לחריצת דין, לקביעת תגובה. הבנים, הדור הצעיר, אכן עוד לא ראה את כל צדדי החיים ומורכבותם האין סופית. הוא עוד לא יודע את כל גווני ההשלכות שיכולות להיות לכל צעד פזיז שיינקט בלא חשיבה מעמיקה. אבל הוא כן יודע בחדוּת חד משמעית, שלעולם לא יתכן ש'כְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ'! שאין עוברים הלאה אם 'נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל לִשְׁכַּב אֶת בַּת יַעֲקב'!
יתרונה של רוח ההמון
צד זה של עוז החיים, הפן של היצריות הדורשת נקמה באויב הינו הפועל היוצא של עולם חוויתי עשיר יותר שקיים אצל ההמון באופן מפותח יותר מאשר אצל שכבת האינטלקטואלים שמעליו. ועולם זה רגיש וקרוב יותר לתחושה המבורכת של כבוד האומה, תחושה המתעמעמת עקב ריבוי הדעת, שלפעמים בעת של חילול כבוד האומה ריבוי דעת זה מוסיף מכאוב. באובדנה של תחושת הכבוד, של הצורך במחאה נוראה נגד חילול כבודנו - האינטליגנציה לבדה איננה מבטיחה עתיד לאומה.
בחלוף זמנים רבים בהם לא נראה ביטוי מעשי של מחיקת חילול הלאומיות הישראלית - היא מתחללת והולכת מתוכנו ועל ידינו, על ידי ההנהגה, שהיא אולי מלאת חשיבה ועמוסת תובנות אך מעוטת רגישות לכבוד הלאומי.
חיבור הצדדים השונים
ההמון הרגיש אינו נעדר חכמה, כי הרגש גם הוא הינו תובנה ראויה של החיים. וכך גם שמעון ולוי אינם רק עמוסי אמוציות של תוקפנוּת. הם מבינים, שהבלגה על חילול כבוד האומה היא שמביאה לסכנה מפניה חושש יעקב (אור החיים שם), שהרי בעם שתגובותיו רופסות על פגיעה בגופו ועל חילול כבודו - ניתן עוד להוסיף ולפגוע כהנה וכהנה.
וכיון שהצדדים אינם כה סותרים הרי שמן המיצר הזה צריך להחלץ. לא או רגש כבוד לאומי או מחשבה רחבה - אלא זה בצד זה, זה מזין את זה. לא רק נבערים מדעת יזעקו על נבלה כלפי כבודנו הלאומי ולא רק אדישים לחילול כל קודש יהיו עשירים בדעת.
לכך צריכה הנהגה להוביל. לשחרור נכון וממלכתי של הקנאה לכבוד האומה נגד מחלליו, שאם לא כן, יש חשש כפול: או שהנקמה תצא מכלל שליטה ותאבד את כבודה, או שבלא כיוון נכון של האגרסיוֹת הלאומיות, המוצדקות, כלפי אויבינו, ההנהגה עצמה חלילה תעמוד לכלות את כל היקר לה ולבניה - מפאת השיבוש שהתבסס במערכות הנורמאליוּת שכרעו מנטל 'הומאניזם' ו'הבנה ללב האוייב' - תולדת רוחב הדעת המשתק.
כדי לפלס נכונה דרך בטוחה בין סלעי הקונפליקט, דרך שתהא נכוחה אל מול מצוקי אדם העומדים מולנו - נלך בדרכה של תורה, של עדינות כשנצרך, מלווה נאמנה לאנושיות רגישה, ושל תקיפות נוקשה, כשנצרך, בהגנה על כבוד בית ישראל - בית יעקב. אור התורה, אור ה' הוא המנחה את המחשכים, ולאורו נלך - 'בית יעקב לכו ונלכה באור ה'.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד אמונה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אנחנו קודש למענך
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מהו הסוד הגדול של רחל אימנו?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם
ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם
מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא
