ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- תורת ארץ ישראל
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
ההבדל כל-כך גדול עד שרבי זירא שהיה בבבל, כשרצה לעלות לארץ-ישראל, צם מאה צומות על-מנת לשכוח את תלמודה של בבל, כדי שלא יפריע לו הלימוד של תלמודה של בבל, ללמוד את תלמוד ארץ-ישראל (בבא מציעא פה, א). כך עשה, כי דרכי הלימוד בארץ ובחוץ-לארץ שונות, תלמידי-חכמים שבארץ-ישראל אינם בני מחלוקת ונוחים זה לזה, ומיישבים את הטעמים בלא קושיות. מה שאינם כן תלמידי-חכמים שבבבל, שהם לומדים בדרך של קושיות ותירוצים בפלפול רב. תלמידי-חכמים שבארץ-ישראל נקראים "נֹעם" - שמנעימים זה לזה בהלכה, ותלמידי-חכמים שבבבל נקראים "חובלים" - שחובלים זה את זה בהלכה (סנהדרין כד, א).
דרכי הלימוד השונות נובעות כתוצאה מהאופי השונה של תלמידי-חכמים שבבבל לתלמידי-חכמים שבארץ-ישראל. המקומות גורמים, ארץ-ישראל משפיעה על היושבים בה: היא מעדנת אותם, מזככת אותם ומסלקת מהם את המרירות, את התחרותיות ואת הקנאה.
אמנם "קנאת סופרים תרבה חכמה", אבל יש בקנאה יסוד חולני לא בריא. התחרות מגרה ומעוררת כוחות רדומים, יוצרת מתח לימודי, מלבה את השאיפה להשֶׂגיות, ויוצרת אמביציה להצלחה. אבל הדחיפה הזו אינה טהורה, היא לא מתעוררת מתוך צימאון לדעת, מתוך הכרת ערכה של תורה, או מתוך משיכה פנימית ללימודה. הדחיפה באה שלא לשמה, מרצון להתבלט, מתוך רדיפת כבוד, ולימוד שכזה, על אף כל הטוב שבו, הוא חסר. העיקר שבו חסר.
לימוד של פלפול, כאשר זה מקשה על זה וזה מקשה על זה, אמנם מביא לכך שהדברים מתבררים, שההגדרות מתחדדות, שהנושאים המורכבים מתחלקים ליסודות. הסוגיות מתלבנות ומתבהרות על-ידי הפלפול והבקורת ההדדית, אבל לימוד כזה אינו יוצר הרמוניה שלמה בין הדעות, הוא אינו יוצר אחדות. זהו לימוד מנתח ומחלק. אמנם כך היא מדתה של החכמה ושל הדעת: להבחין ולהבדיל - "אם אין דיעה - הבדלה מניין?" (ברכות לט, ב). התורה מצוה ללמוד להבדיל בין הטמא לטהור, בין קודש לחול, בין האסור למותר. אך הבדלה לחוד ופירוד לחוד.
מעלתה של ארץ-ישראל, מעלתה של תורת ארץ-ישראל ומעלתם של חכמי ארץ-ישראל, שאצלם התורה הרמונית, אצלם הדעות השונות משלימות זו את זו. הניגודים אינם מפרידים אלא יוצרים סינטזה. הם מסתכלים במבט מקיף, החובק את הכל באחדות שלמה. זה בא מכוחה של ארץ-ישראל, כוחה המאחד. "אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" - דוקא בארץ עם ישראל מאוחדים (זהר ח"ג צג.). תלמידי-חכמים שבארץ-ישראל מפרגנים זה לזה, אצלם מתאחדות מדות האמת והשלום. כל אחד שמח בחבירו, ואין זה פוגע בבירור האמת. אין צורך להיות קרים ועניניים ובקורתיים כדי להגיע לחקר האמת. אפשר גם בדרכי נועם ובחביבות. תלמידי-חכמים שבארץ-ישראל נוחים זה לזה כשמן זית; תלמידי-חכמים שבבבל מרורים זה לזה כזית (סנהדרין שם).
ואם תאמר, הפלפול והעיון העמוק של תלמידי-חכמים שבבבל הביא אותם לרמה גבוהה יותר של תורה, על זה אומר הירושלמי בנדרים (ו, ח) שאומר הקב"ה: "חביבה עלי כת קטנה שבארץ-ישראל מסנהדרין גדולה שבחוצה-לארץ".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.

שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.

ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים

יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.

רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה

יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.

ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.

שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.

אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.

מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.














