עשרה בטבת
לדף מיוחד לכבוד עשרה בטבת

קשיא: להוסיף על הצום?

למה מי שהפסיק לאכול קודם הצום אינו יכול להמשיך לאכול? האם נאמר את אותו הדין גם בשבת? והתשובות שלכם משבוע שעבר

גודל טקסט
תקציר הקשיא הקודמת: 

השו"ע פסק לעניין קריאת המגילה (תרפט, ב) שהשומע מן הקטן אינו יוצא ידי חובתו- ומשמע שפסק שאין הקטן מוציא את הגדול במצוות דרבנן. מצד שני, לעניין הלכות חנוכה הוא פסק (תרעה, ג) שיש האומרים שקטן שהגיע לחינוך גם יכול להוציא את כל הבית ידי חובת הדלקה. אז מה ההבדל בין קריאת המגילה להדלקת נר חנוכה? מדוע דווקא בנר חנוכה ייתכן וקטן יכול להוציא את הגדול?

נר חנוכה איש וביתו
Food forbidden.png
צילום: חופשי


כמו שכתב דניאל בתגובה, דין נר חנוכה שונה מהותית משאר מצוות. הגמרא קובעת כי "תנו רבנן: מצוות חנוכה נר איש וביתו" והפני יהושע ואחרונים רבים נוספים דייקו מהמילה "ביתו" כי חיוב נר חנוכה מוגדר באופן מסוים כחיוב על כלל הבית.
החכם צבי (הוספות שבסוף הספר) תירץ על פי יסוד זה את הסתירה בין פסקי השולחן ערוך שהובאה בשאלה.

לפירושו, בחנוכה אין חיוב הדלקה על כל אחד מבני הבית אלא יש צורך שאחד מבני הבית ידליק לצורך הכלל. הוא מסביר כי כשם שבחנוכה אדם יכול לצאת ידי חובת הדלקה על ידי אשתו, על אף שלא היה נוכח בעת ההדלקה, באוותו האופן יכול גם קטן שמגיע לחינוך להדליק לצורך בני ביתו. מנגד, בקריאת מגילה כל אחד מחויב במצווה מצד עצמו, ולכן אין הקטן יכול להוציא אחרים ידי חובתם.

והשבוע:

בגמרא (תענית יב,א) מובא שיש מצב בו האדם מתחיל כבר בלילה את הצום של היום. הגמרא אומרת שמי שגמר סעודתו או הלך לישון לילה לפני הצום, ולא התנה שאיננו מתחיל את הצום- אינו רשאי לשוב ולאכול גם לפני עלות השחר משום שכבר התחיל את הצום.

מנגד, האם ניתן לומר דין זה בכל המקרים שאסור לאכול ולשתות בהם? לדוגמא, מי שתכנן לישון בערב שבת ולקום בשבת ולבסוף קם כבר ביום שישי, האם נאמר שאסור לו לאכול לפני קידוש משום שלא התנה מראש?

מוזמנים להחכים אותנו בתשובות שלכם בתגובות 

לתשובה ולקשיא הבאה