מדוע משכיחים את הילוד מהתורה שידע במעי אימו?

מובא בגמרא מסכת נדה (ל,ב ) ומלמדין אותו כל התורה כולה, שנאמר: (משלי י"ד , ד) "ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה" הפסוק נלמד שה' לימד אותי את כל התורה כולה כדי שדברי התורה יכנסו לליבי ואשמור את המצוות וכך אזכה לחיים, ומסבירים כך מפני שהפסוק הקודם "כי בן הייתי לאבי" הכוונה לאבי שבשמים "ויחיד לפני אימי" שכך הייתי בזמן העיבור. ... "וכיון שבא לאוויר העולם - בא מלאך וסטרו על פיו, ומשכחו כל התורה כולה", מדוע? א. הסביר המהרש"א: המלאך שמשכח את התורה הוא היצר הרע, ועל ידי ששולט באדם משעת לידתו הוא משכח התורה ממנו. ב. והסבר נוסף דומה - בשביל יצר הרע שיוכל להשפיע על האדם משכחים ממנו התורה. ג. אם לא ישכח התורה כולה לא היה שכר ועונש ולא היה סיבה לבריאת העולם. והסביר הגר"א שכיון שידע כול התורה , הוא יודע שיכול ללמדה ולהשיגה כאדם המחפש אחרי אבידה. ערוך לנר - הסביר כיון שמשביעים אותו לשמור כול התורה, היו צריכים ללמדו אותה שידע על מה שהוא נשבע. עיון יעקב הסביר - על פי הדעה שיצר הרע מתחילת יצירתו היה חשש שעוד בתחילת ההריון, היה העובר בועט ויוצא ומלמדים אותו התורה שלא יבעט באמו, וכאשר הגיע זמן הלידה משכחים התורה ממנו, ומיד בועט ויוצא. פירוש נוסף - משכחים ממנו את התורה כדי שיתקיים בו- כל שיראת את חטאו קודם לחוכמתו, חוכמתו מתקיימת. ואם לא היה שוכח היה מתקיים בו ההפך שחוכמתו קודמת ליראת חטאו.