שאלה
למדתי בישיבה. עשיתי צבא. למדתי באוניברסיטה. הבעיה היא שאני לא מוצא טעם לחיים. בשביל מה בעצם לחיות? ללמוד תורה? אין לי זמן. להנות מהחיים? אין לי כסף. אז למה למה לא להגיד שלום ולהתראות ופשוט לשלוח יד בנפשי?
תשובה
ברוך ד', זכית להרבה יתרונות, למדת בישיבה, שרתת בצבא, למדת באוניברסיטה, ויש לך הרבה כוחות. שמחת החיים הגדולה היא לא בהנאה מתענוגות החיים, שהרי אם הם סתם עוברים, אין להם תכלית ואינם חשובים. גם דבריך שאין לך זמן ללמוד תורה נראים כמוגזמים, קשה לתאר שאם תתכנן את זמנך, לא תמצא אפילו שעה ביום ללמוד תורה. אמנם גם זאת איננה מטרה בפני עצמה. המחשבה כאילו החיים נועדו רק לעצמנו הינה מוטעית ביסודה. תפקידנו בחיים הוא להפוך את העולם מרע לטוב, מחושך לאור ומצרה לרוחה.
קשה לתאר שמחה גדולה כמו אותה שמחה שיש למי שעוזר לאחרים להינצל ממצוקות. מי שמחנך, מי שבונה, יוצר ורואה כמה פירות טובים ישנם ממעשיו, הגורמים הנאה ונחת לאנשים רבים, זוכה לסיפוק שאין כמוהו. הבט וראה כמה שמחה יש לאמא המטפלת בילד וזוכה לגדלו מתינוק לבחור ישר וטוב עושה חייל, וכן לאב המביט בבניו ורואה את הצלחתם ויודע כמה גדול חלקו בהצלחה זו. שמחה זו גדולה בהרבה מכל שמחה של סיפוק תאוות, יהיו אלו שיהיו, היא קיימת גם בעת שאדם רואה את בניו ואת גודל מפעליו, וגם בעצם הידיעה שהוא עשה את כל זה.
הבט וראה כמה עם ישראל זקוק לך, כמה אנשי חיל יודעי תורה משפיעים על העם, וכמה העם זקוק להם. למעלה מרבע מתושבי מדינתנו יוצאי ארצות זרות, אינם מכירים את התורה, את אמיתתה וחיים ע"פ תרבות הגויים המושכת את הלב, אך סופה אכזבות קשות. כמה יהודים לומדי תורה אינם מחוברים לעם, לארצו ולכן אינם יכולים להשפיע על טובתו, כמה שומרי תורה ומצוות אינם בעלי השכלה, ועל כן, אין להם השפעה על הרובד המשכיל של המדינה, שמחוסר אמונה מנהיג את העם בדרך לא דרך, כופה את דעותיו החילוניות על תושבי הארץ, ומנסה לנתק את עתידה מעברה.
אתה שזכית לכל התכונות והמתנות שבידך לעזור, למה אתה רואה את חייך ללא תועלת?! הרי בידך לעזור בכל כך הרבה תחומים... חזק ועשה ותזכה בשמחת יצירה שאין כמוה בשום שמחה והנאה בעולם.
