שלום הרב! הבנתי שספק דאורייתא לחומרא, והבנתי גם שיש גבול לספק הזה. למשל, לא מניחים תפילין כמה פעמים ביום בגלל ספק שמא לא הונחו טוב. אני מוצא את עצמי בהרבה סיטואציות כאלה, שאני לא יודע האם זה נחשב ספק אמיתי או סתם חששות. לדוגמא: לפעמים אני בטוח שלא ברכתי (למשל "אשר יצר" ואני בא לברך, ואז נכנס ספק שאולי אני פשוט לא זוכר. ואז אני מסתבך עם עצמי ולא יודע מה לעשות. זה ממש מקשה עלי בעבודת ה. יש דרך שדרכה אוכל לדעת אם זה באמת ספק ממשי? תודה רבה רבה!

שלום וברכה, יתכן שיש לך מחשבות כפייתיות המכונה OCD (ומכונה באידיש "נערוין"). כדאי לבדוק את זה אצל אנשי מקצוע מומחים. אין צורך להיבהל מזה. מדובר בבעיה מוכרת שיש לה ב"ה דרכי טיפול. במקרים כאלו במקרה הצורך ניתן להקל עד מאד בספקות וחששות הלכתיים שונים כדי לעזור לאדם הסובל מכך להשתחרר ממחשבות אלו, שהם פוגעים בעבודת ה', וחלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה. הבאתי לכך מקורות כאן: להקל לסובל ממחשבות כפייתיות ניתן לראות גם בעלון "אל תהי צדיק הרבה - בענין קריאת שמע ותפילה - בנושא נערוין בקריאת שמע ותפילה". באופן כללי ניתן לומר (בין אם יש לך ענין של מחשבות כפייתיות ובין אם לא) שכאשר אתה מרגיש בהרגשה פשוטה שלא אמרת אשר יצר אין צורך לחשוש לחשש שמא ואולי כן אמרת, כאשר מדובר בספק קלוש. ספק הוא ספק אמיתי וממשי. חששות קלושים - תבטל ותסיח דעתך מהם. אם אתה מרגיש שהחשש מגיע ממקום לא בריא - אל תתיחס אליו, ואל תדאג כלל. בהצלחה רבה!