עד כמה צריך אדם להתגבר על מידותיו ולשמח את זולתו או לא לפגוע בזולת אבל במחיר שהוא לא שמח או נהנה מזה? האם ההדרכה למידות טובות בציפיה שאתגבר על הרצון שלי? או שבהתגברות זו דווקא אי רצון ה בכך שאיני שמחה? האם בכלל השמחה האישית שלי היא מדד?

שלום. יש הבדל בין לא לפגוע במישהו אחר, שזה דבר בסיסי וראוי, לבין מצב בו אנחנו משמחים מישהו אחר אבל אנחנו לא נהנים מזה... השאיפה היא להגיע למצב בו אנחנו מבינים שההטבה לאדם אחר היא הדבר הכי משמח שיש. אבא מאד שמח מכך שבניו אוהבים ומשמחים זה את זה. וכך גם הקב"ה. אמנם לא תמיד זה פשוט, ואז עלינו לבדוק את עצמנו מה באמת עוצר אותנו: האם נפגענו מאותו אדם, האם זה האגו שלנו וכד', ואז לעבוד על זה. השמחה האישית שלנו היא חשובה, כיוון שכל עבודת ה' צריכה להיות בשמחה בלי להרגיש שאנחנו מפסידים ממנה משהו. בהצלחה. הרב שמואל מינקוב