במקום שבו אני גר ישנם שלושה בתי כנסת, ונראה לי שיש תחרות ביניהם מי מסיים תפילות יותר מהר. כמה שאני מתפלל מהר, חלק בקריאה ממש וחלק בעיניים, ומתרגל את זה עוד ועוד אני לא מצליח להספיק. אני מתחיל כמה דקות לפני כולם, כי אני יודע שחשוב להגיע עם הציבור לתפילת עמידה, כי זה מה שחשוב, כל השאר קצת פחות. מה המשמעות של התפילה הזו? כל הרעיון זה להתפלל עם כוונה חזקה מתוך הלב, אחרת זה סתם תהליך טכני שלא נותן כלום. אני לא רוצה להתפלל כדי לסמן וי שהתפללתי. אני רוצה להרגיש שאני יכול להתפלל עם כוונה, להגיד את המילים ולהתכוון למה שהן אומרות, ואני לא מצליח להבין איך אני אמור לעשות את זה כשהתפילה היא כל כך מהירה. אני לא מדבר על זה שכל ״אמן״, ״קדוש קדוש קדוש״ אנשים עושים טובה שהם אומרים. כבר שיש קטע שמתפללים ביחד זה מרגיש כאילו עושים כדי לצאת ידי חובה. ברור שאנשים ממהרים לעבודה וליום יום שלהם, גם אני ככה. אז אני לא כל כך מבין מה לעשות..אני לא רוצה לגשת לרב או לשליח ציבור כדי להגיד להם את זה, אני רוצה להתפלל במניין כי אני יודע מה המעלה של זה (למרות שכשאני מתפלל ביחיד אני מצליח להגיע לתחושות חיבור והתעלות מאוד גבוהות). מה אפשר לעשות ב״ה? תודה.

שלום וברכה, במקרה כזה פשוט תקדים את הגעתך לבית הכנסת ותתחיל יותר מוקדם את התפילה, כך שתגיע לתפילת עמידה יחד איתם. וכך את עיקר התפילה תתפלל יחד עם הציבור. אם אתה נמצא שם בקביעות כדאי ורצוי ללמוד את ההלכות שקשורות לעניית דברים שבקדושה במקומות שאסור להפסיק, כגון אמירת אמן בקדיש, ברכו וכד', בין ברכות ק"ש וכד'. ברכה והצלחה וכל טוב.