שלום הרב, לפני כשבועיים חניתי בחניון בתל אביב. איני זוכרת מה שם החניון או את מיקומו המדויק (אני לא מהאזור). החניון לא היה מוסדר, אבל היה שומר/בעלים בכניסה. כשנכנסתי הוא שאל כמה זמן אני מתכוונת לחנות ואמר לי שזה יעלה 30 ש"ח ושהתשלום ביציאה. כשחזרתי, ירד גשם זלעפות והבעלים לא היה בסביבה. ניסיתי לפתוח את החלון של הביתן בו שהה על מנת להשאיר לו שם את הכסף, אך החלון היה סגור והביתן היה ריק. לא ידעתי מה לעשות. רשמתי את מספר הטלפון שהיה רשום על שלט שהיה מוצמד לקיר הביתן ונסעתי לביתי (לא היה שער ביציאה). יום למחרת התקשרתי למספר ולא היה מענה. שאלתי היא: האם יש לי חוב אליו? או שמא זה נחשב שוויתר על הסכום? תודה! בשורות טובות ובריאות.

שלום וברכה, צריך להחזיר את החוב. הש"ע פוסק (חושן משפט צח א) שאף אם המלווה לא תבע את חובו הידוע מהלווה ועברו הרבה שנים, אין אנו תולים שמחל על חובו אלא החוב עדיין קיים ועל הלווה מוטל להחזיר את חובו. אמנם הש"ך (חושן משפט רלב ב) מביא את דעת השלט"ג הסובר שכל שלא תבעו אותו להחזיר חוב לא מחויב להחזיר משום שמתנה נתן לו המלווה שלא תובעו. אך נראה שדין זה לא נכון בעניינינו שכן יש אחרונים שהסבירו שהוא מטעם מחילה או ספק מחילה וזה לא שייך בנידון דידן שהשומר לא יכול לתבוע שכן אין הוא יודע כיצד למצוא אותך, ממילא אין ראיה שהוא מחל (מובא באריכות בפתחי חושן (חלק א פרק ב אות ד ובהערות י-יב שם)). גם מטעם ייאוש הרבה פוסקים פסקו שאין יאוש בחוב (ש"ע חושן משפט צח א ובפתחי חושן הלוואה פרק ב אות כט). בברכה, הרב יונתן גלינסקי