שלום וברכה יישר כח לכבוד הרב על ליבון העניין בדבריך הבהירים, אפרט מעט את הבנותי הדלות ואבקש את בירורך. 1.כדבריך המוטעמים, הראב’ד מחלק בין ציור שהניזק תובע לשלם לו עבור הורדת ערך החפץ הניזוק, לבין תביעה לתקן את הנזק. הש’ך באר זאת על פי חידוש (שכפי שהזכרת נחלקו עליו שא"ר ואחרונים) שהניזק זכאי לתבוע מהמזיק לתקן בכפיו את הנזק, אך הוא הוסיף שגם אם לא נקבל חידוש זה, סו’ס יש שוני בתביעה לשלם עבור הפחת או לשלם עבור התיקון וז"ל: "ואפילו תימא שאין חייב מ"מ דעת הראב"ד נכונה וכוונתו דהיכא שאפשר למלאות החפירות ואף שאינו חייב לשלם אלא דמים מ"מ ודאי בדמים שיתן לו ימלא החפירות א"כ תביעת קרקע היא.." וכוונתו כביאור החזו"א שחדשה התורה שני מסלולים בתשלומי נזק, או תשלום עבור הורדת הערך של הדבר, או תיקון החפץ הנלמד מלשון מכה בהמה ישלמנה בלשון השלמה, וזהו שפסק החזו"א את הסברו של הש’ך ללא החידוש המיוחד שלו. 2.בדבריו החזו"א נראה שדין ההשלמה קיים גם כשהחפץ הניזוק לא יחזור ויתוקן, אלא הניזק נאלץ לקנות חפץ אחר במקומו, (מראיתו מרש’י גיטין נג אודות בהמת נדבה שפגלוהו כהנים, וכן משמע מראייתו משף צלמא, וכמו כן למדו במנחת שלמה תנינא (ב - ג) סימן קלה ובתשו’ והנהגות) 3.לכאורה נראה מדברי הש’ך והחזו"א שגם אם החפץ של הניזק היה שבור במעט וממילא לא היה לו שווי בשוק, כל עוד מקובל אצל אדם ממוצע להשתמש בחפץ כזה, כך שהניזק לא הוצרך לתקנו, אם יזיקנו המזיק יתחייב מדין תיקון החפץ להשלים אותו, ואם אין למצוא חפץ מקביל למה שהיה לניזק קודם לכן, ייאלץ המזיק לשלם עבור חפץ חדש, שהרי החזו"א שאל איך נחייב המזיק חלון של בית שהרי נכון לשום את החלון על פני כל הבית ולא בפני"ע, נמצא שהמזיק לא הוריד לו את שווי הבית במאומה? ותרץ שאפשר לחייבו מדין תיקון הדבר, נמצא שגם כשאין לניזק פחת בשווי המזיק חייב מדין תיקון החפץ,(וכן למדו במנחת שלמה ותשו והנהגות הנזכרים) (וקשה לדחות שסוף סוף היה לו חלון ועכשיו איננו, שהרי אין לו משמעות בירידת השווי שהרי דנים אותו ביחס לכלל הבית, ומנין לחדש שגם דין התיקון מוגבל לפי שווי הדבר בפני עצמו, כשהתורה אינה שמה אותו בפני"ע אלא ביחס לכלל הבית) 4.אמנם נכון שלא הגיוני שהמזיק ’ירוויח’ מהנזק, ולכן נכון לאמוד כמה אדם מוכן לשלם עבור חפץ חדש, למרות שאין לו צורך בקנייתו, וסכום זה יופחת מתשלום המזיק, (סכום זה יהיה פחות מהעלות של התיקון או הקנייה המקובל, שהרי הניזק אינו חפץ להוציא הוצאה זו, אלא סכום תיקון או השגת חפץ חדש במחיר מאוד מוזל שכל אדם היה חפץ בו) 5.בכבוד ובהערכה רבה, אשמח לתשובתך לבירור העניין, הוא מאוד מצוי.

א.לענ"ד גם מ"שף צלמא" וגם מדין הפיגול לימד אותנו החזו"א עיקרון שהגם שהחפץ קיים אך השתנה בו משהו ע"י המזיק שאינו מאפשר את השימוש כפי שהיה בראשונה - דבר זה נקרא "נזק" למרות שהוא מאוד יחסי לצורך האדם הנ"ל ומטרתו. ועל זה אפשר לחייב את המזיק. ב.בל נשכח , שרוב הראשונים וגדולי האחרונים לא הלכו בכיוון חידושו של הש"ך והחזו"א ג.אין בידי את הספרים שהזכרת בשאלתך כך שלא אוכל להתייחס בלא לעיין בהם בפנים אך זו עניות דעתי - וכמו בכל דבר בתורה אפשר לחלוק (גם להלכה למעשה)כל עוד הכל נעשה מתוך דיון במקורות ויראת שמיים