שלום רב. אני בת 29, נמצאת בזוגיות שלוש שנים, עומדים לקראת קביעת מועד חתונה. במקור אני מהצפון, בת לזוג הורים המתקרבים לגיל הפנסיה, יש לי חמישה אחים בנים. שניים נשואים וגרים מחוץ לעיר, שלושת אחיי הצעירים גרים בבית הוריי. לפני כשנתיים עברתי לגור עם בן זוגי בעיר הולדתו הדרומית (מרחק שעתיים מבית הוריי). ההחלטה לעבור הייתה קשה ועד היום אני לא שלמה איתה. ככל שהזמן עובר אני מבינה שמתוקף תפקידי כבת יחידה להורים, אני מחוייבת לגור בקרבתם ולהיות להם לעזר לעת זיקנה. מעבר לכך, אני מאוד מחוברת להוריי ואחיי ואין דבר שהייתי רוצה יותר מאשר לחיות בקרבתם. בן זוגי עובד בעבודה מסודרת, שכר טוב. גם הוא מאוד מחובר לבני משפחתו (משפחה מדהימה) ולא מוכן לעזוב את העיר. כאמור, אנחנו לקראת חתונה ואני מאוד מבולבלת ומתלבטת מה לעשות במצב כזה? האם לוותר על הזוגיות לצורך טיפול בהורים?

שלום רב בוודאי שלא לוותר על בניית ביתך בעבור מצוות כיבוד אב ואם. את קודם כל מחויבת בהקמת משפחה. מצוות כיבוד אב ואם לא יכולה למנוע מאיתנו מלקיים מצוות.היכן תגורו זו שאלה כבדה שניתן לדון בה לכאן או לכאן. אבל היא בוודאי לא צריכה לעכב את כריתת הברית כמה שיותר מהר. כל טוב