שלום הרב , יש לי המון ייסורי מצפון שלא נרגעים אצלי לפעמים הרבה זמן. לדוגמא, בשבע ברכות נתתי למישהו לקרוא את הברכה , והוא קרא בצלם דמותו תבניתו במקום בדמות תבניתו, ואני לא ידעתי אם יצא ידי חובה , וחשבתי על זה יותר מידי, וזה סתם חירפן אותי ועד היום מציק לי שאולי בגלל שלא תיקנתי אותו אמרו ברכות לבטלה ( דרך אגב אשמח לדעת אם זה בדיעבד יצא ) , אבל זו דוגמא , או לדוגמא התפללתי ערבית, הייתי מסופק אם אמרתי קטע מסוים נכון והמשכתי, ואז חשבתי על זה יותר מידי ויתכן שאמרתי ערבית לבטלה ולמה בכלל השקעתי זמן על תפילת ערבית וכו'... וכן על זו הדרך( ולא רק בברכות לבטלה זה בכל נושא) , מה אני עושה עם זה ? זה משגע אותי, או לדוגמא בחתונה של אח שלי חששתי שאולי אני צריך בידוד, בגלל שיתכן שהייתי ליד חולה 4 ימים לפני, ושאלתי את בני דודים שלי שהם אחים של החולה אם הוא היה כשהייתי והם אמרו שלא וכנראה שלא , ואני בכל זאת מלא זמן בחתונה שלו חששתי שאולי אני אדביק ואהרוג ולא יסלח לעצמי אם מישהו ידבק , וזה ממש מוגזם כי ברוך ה לא הופיעו לי תסמינים וגם הם טוענים שהוא לא היה ושאני לא צריך, מה אני עושה עם הרגשות אשם האלה?? תודה

שלום תחילה לגבי הענין ההלכתי. לגבי ברכת השבע ברכות יצאו ידי חובה וכן לענין תפילת ערבית שאנו אומרים שאדם מתפלל לפי שגרת לשונו הנכונה. באופן כללי מצבי ספק ולחץ כגון אלו שציינת מצריכים התייחסות של איש המטפל בעניינים אלו. כדאי לפנות למטפל במצבי ocd כדי שתוכל לצאת ממצב זה במהרה ותחזור לחיות בשמחה ובבהירות ללא ספקות. אשריך שזיהית את המצבים הללו וקישרת בינהם, זוהי פתיחה טובה לדרך חדשה מאירה ומאושרת. בהצלחה רבה