שלום מבואר במקורותינו שעניין החגים אינו ציון יום חג בעלמא, אלא קבלת ההשפעות הנשפעות בסיבוב הזמן (והאריך על כך רבינו הרמח"ל בספרו דרך ה') ואם כן שאלתי מניין שחג זה הוא מן החגים השורשיים בבריאה שעליהם תיקנו חג לדורות הרי מצינו אירועים רבים בהיסטוריה היהודית שלא נתקן להם חג (ומגילת תענית מלאה מכך), האם יש ליום זה רמז בפנימיות התורה?

שלום וברכה. בפירוש רבנו האריז"ל על מגילת רות (צדיק יסוד עולם) כתוב: "ליני הלילה" - לילה מורה על הגלות... "והיה בבוקר" - כשיתחיל להזריח עמוד השחר בזמן הגאולה, "אם יגאלך טוב יגאל" - יהיה הגאולה מיד בבוקר... "ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי - חי ה'" - חי הוא בסוד יסוד, ה' הוא תפארת ויש בכאן רמז גדול שלא ניתן לכתוב באשר שנוגע אל זמן הגאולה. עד כאן לשונו. מסוף דבריו אנו רואים שרמז למידת היסוד שבתפארת, שזו המידה המאירה בה' באייר, יום העצמאות. כמובן שיש עוד הרבה מקורות בפרד"ס תורתנו הקדושה שניתן להרחיב בהם בענייני יומא דקגרים, וכתבתי מעט מזעיר. ברכת ה' עליכם,