בס"ד שלום הרב, בהמשך לשאלה הקודמת יש עוד נקודה שבעז"ה מבקש ואשמח שתסבירו לי, במו"נ חלק ג פרק כ"ד המילים "אין יסורין ללא עוון" מקורן בדברי רב אמי, אך מסקנת הגמרא אינה כדעתו. לעומת זאת, על המושג "יסורין של אהבה" אין שם בגמרא מי שחולק, מדוע, אם כן, מעדיף הרמב"ם לקבל את דברי רב אמי ולדחות את דברי הגמרא במסכת ברכות ? השאלה מחריפה לאור דברי הרמב"ם בפתיחה למורה נבוכים, שם הוא משביע את הקורא שלא לפרש שום דבר הנוגד את חכמי התורה שקדמו לו

שלום לך, יתכן ודעת הרמב"ם שדעה זו דחויה, מכוח סוגיות אחרות או מכוח הנחות יסוד של הרמב"ם בהסברת הנושא הסבוך של השגחת האל על העולם. עוד יתכן והדבר קשור במשמעותו של המושג "ייסורים של אהבה" שרבים התקשו בו. ויתכן ולדעת הרמב"ם גם ייסורים של אהבה אינם באים ללא עוון, ואם כך המחלוקת בסוגיה אינה קיצונית כל כך. בברכה אוריאל טויטו