שלום לרב. שמעתי מספר פעמים (אני לא יודע מה המקור של זה, אבל זה גם סברא) שהקב"ה לא מביא לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו, ומהגמרא (חגיגה טז.) "הא דמצי כייף ליצרי הא דלא מצי כייף ליצרא" משמע שיש פעמים שהאדם לא יכול לכוף את יצרו ולהתגבר עליו. איך זה מסתדר?

שלום התוס' (עירובין דף מא/ב ד"ה מי שהוציאוהו. על דעתו) מבארים "דפעמים שיצרו מתגבר עליו ואינו יכול לכופו מ"מ אדם יכול ליזהר שלא יבא לידי כך". לפי דבריהם אדם אכן נמצא במצב בו איננו יכול לכוף את יצרו, אך חשוב לזכור שהאדם עצמו הביא את עצמו לידי כך, שלב אחר שלב בריבוי תאוה או עשיית מעשים קטנים של חטא וקלקול הביאו אותו למצב שכעת הוא כבר שבוי בידי היצר והתאוה. אם כן הקב"ה אינו מביא את האדם לידי נסיון שהוא איננו יכול לעמוד בו, אך האדם יכול להביא את עצמו לידי כך, זוהי חלק מהבחירה החופשית של האדם. יום טוב