שלום הרב רציתי לשאול למה על איסורי עריות יש עונש סקילה או שריפה ורוצח נענש בהרג שפחות חמור? הרי בעריות אין פגיעה ממשית באדם ויכול להיות גם שזה היה מרצון של שני הצדדים לעומת רוצח שפוגע באופן ממשי באדם ובניגוד לרצון הנרצח (ויוצא שחוץ ממקרים נדירים כמו המתת חסד יש גם חטא של בין אדם לחברו). אז לפי הגיון פשוט רוצח היה אמור להיענש בעונש חמור יותר תודה רבה מראש

לשואל שלום, על שאלתך החשובה השיב הרמב"ם (הלכות רוצח ד, ט), וכך כתב: "אף על פי שיש עוונות חמורין משפיכות דמים, אין בהן השחתת ישובו של עולם כשפיכות דמים, אפילו עבודה זרה ואין צריך לומר עריות או חילול שבת, אינן כשפיכות דמים, שאלו העוונות הן מעבירות שבין אדם להקב"ה אבל שפיכות דמים מעבירות שבינו לבין חבירו, וכל מי שיש בידו עוון זה הרי הוא רשע גמור ואין כל המצוות שעשה כל ימיו שקולין כנגד עוון זה ולא יצילו אותו מן הדין". למעשה יש צד חומרה באיסורי עריות, אך כנגדו יש גם צד חומרה באיסור רציחה, ואין איסור שגורם להשחתת העולם יותר ממנו, לכן איסור רציחה נמנה בין שלוש העבירות החמורות שמוסרים עליהן את הנפש. ועיין בשיחה כ"ט ב"שיחות לספר במדבר" של הגר"א נבנצל שליט"א (עמ' שיא), שם מבוארת חומרת איסור רציחה בארוכה במאמר "החמורה מכולן". בברכה נאמנה