"וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רֹעִים בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וְנָשְׂאוּ אֶת־זְנוּתֵיכֶם עַד־תֹּם פִּגְרֵיכֶם בַּמִּדְבָּר׃" (במדבר י"ד, ל"ג), ה נתן עונש על חטא המרגלים שעם ישראל ילך ארבעים שנה במדבר, אבל חטא המרגלים היה בשנה השניה ליציאת מצרים (חומש במדבר מתחיל ב...בשנה השנית..), ואז זה יוצא (בגלל שסה"כ עם ישראל היו 40 שנה במדבר {איפה זה כתוב במפורש בכלל?}) שהם לא מילאו את כל העונש שלהם (היו רועים במדבר רק 38 או 39 שנה)..? [אני חושב - אם הבנתי נכון - שרש"י על הפסוק הזה מתיחס לשאלה שלי, אבל לא כ"כ הבנתי אותו]

לשואל שלום, באשר לשאלה, היכן כתוב במפורש שעם ישראל היה 40 שנה במדבר, אשיב כי התורה מציינת זאת במפורש: בספר דברים (ח, ב) נאמר: "וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִיכֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר...". בספר שמות (טז, לה) נאמר: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת...". כפי שציינת, חטא המרגלים אירע בשנה השנייה ליציאת מצרים. לכן, אם מחשבים רק את התקופה שאחרי החטא, נותרו להם רק 38 שנים וקצת במדבר. רש"י על הפסוק שציטטת שואל בדיוק את השאלה שלך: "והלא לא היו אלא שלשים ושמונה, שהרי בשנה השניה שלחו את המרגלים?". כדי להבין את התשובה של רש"י, צריך להסתכל על הפסוק העוקב (במדבר יד, לד), שמגדיר את "תעריף" העונש: "בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם – יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה". המרגלים סיירו בארץ בדיוק 40 יום. הקב"ה קבע שהעונש יהיה מקביל למספר ימי הסיור - שנת נדודים אחת על כל יום של חטא. לכן, סך הכל בני ישראל היו צריכים להיות במדבר בדיוק 40 שנה. כיצד מגיעים למספר הזה? רש"י מבאר כי הקב"ה החליט ש-40 השנים לא יתחילו להיספר מרגע מתן העונש (מה שהיה מאלץ אותם להישאר במדבר 42 שנים בסך הכל), אלא מרגע יציאת מצרים. השנה הראשונה (שבה יצאו ממצרים) והשנה השנייה (שבה נשלחו המרגלים) "עלו להם מן המניין". כלומר, הקב"ה החשיב את הזמן שהם כבר בילו במדבר כחלק מתקופת ריצוי העונש. בברכה נאמנה