שלום וברכה המשנה פותחת "מי שנתחייב בשתי מיתות בית דין, נידון בחמורה." בביאור קהתי מופיע שמדובר גם בשתי עבירות שונות ואפילו נגמר דינו...ואח"כ עבר עבירה... שאלתי היא איך יתכן הדבר הלוא למדנו בפרק ו משנה א שגזר הדין מבוצע באותו היום שבו נגמר דינו. והרי אם נידון האדם במיתה קלה איך יוכל אח"כ לחטוא בעבירה המחייבת מיתה חמורה?

שלום ניתן להסביר את המשנה כגון שגידף את ה' יתברך חס וחלילה (או חטא אחר בדיבור) או עבד עבודה זרה בבית הדין או הרג מישהו בבית דין או בא על אחת מהעריות בדרכו או עד שבית דין בצעו בו את העונש. יום טוב