מה כל כך מיוחד באביה בן ירבעם, שזכה שכל ישראל יספדו עליו, מה שרק אהרן ושמואל זכו! ועוד, איך כל ישראל, הרי הייתה את ממלכת יהודה!

לשואל שלום, הגמרא במועד קטן (כח ע"ב) דנה איזה "דבר טוב" עשה אביה בן ירבעם, שבגינו זכה לקבורה ולכבוד. ונחלקו בזה האמוראים. אחד אמר: ירבעם אביו חשש שאם יעלו ישראל לרגל ויביאו את קרבנותיהם למקדש, יראו שהוא עומד בעזרה ולא יושב, כי איננו ממלכי בית דוד, ורק למלכי בית דוד מותר לשבת בעזרה. ולעומתו יראו את רחבעם מלך יהודה, ממלכי בית דוד, יושב , וימשכו אחיו וימרדו בירבעם. אבל אביה הבן עשה "דבר טוב אל ה' אלקי ישראל" ולא מנע מעם ישראל לעלות אל בית ה' כאשר היה ממונה על כך. ואחד אמר: כשהגיע זמנו של אביה להשגיח על הדרך, ביטל את משמרות החיילים שהושיב ירבעם אביו, כדי שכל מי שחפץ יוכל לעלות לרגל. מעשה אחד עשה וכבר זכה לכבוד וגדולה, כי האקלים שבו גדל היה מקולקל, ובכל זאת היטיב במעשה זה. מכאן אנו לומדים מה רב שכרו של מי שמתגבר על יצרו בתוך אקלים של עושי רשעה. והעובדה שכולם ספדו לו על אף שהממלכה היתה מפוצלת, רק מגדילה את מעלתו של אביה שהתגבר על יצרו ולא התפתה להקשיב לסובביו. בברכה נאמנה