רציתי לדעת בבקשה. על סמך מה המפרשים פירשו את התורה? ובזה שלאה אומרת לרחל המעט קחתך את אישי. מתכוונת היא לדברי הזוהר על אותה אישה ראשונה שברחה מאדם הראשון . ורחל ניצבת לעומתה בגבורה לגאול את עם ישראל? האם כל לאה וילדיה מציקים ומצרים לעם ישראל . מפרשים ומעוותים את התורה . מונעים גאולה ובעבר גרמו לחורבן? האם משיח בן דוד הנו אשליה דבאה לחבר נצרות ביהדות. וכי המשיח האמיתי הוא משיח בן יוסף מרחל אמנו ? למה עלינו להאמין שלאה שקיבלה את בעלה שלא כדין. תקבל היא ומשפחתה את כתר המשיח והמלוכה והכהונה. האם לוויתור אין גבולות? האם רמיסת השני והרכיבה על גבו נחשבת לגאולה? במשל המשיח והחמור?

שלום לך, הפרשנים פרשו את התורה על סמך מסורות של תורה שבעל-פה, וכן על פי הקשר הפסוקים והבנת קשרי הלשון. עם זאת צריך לדעת שיש סוגים שונים של פרשנות, כפי שרמזו חכמים במילה: פרד"ס - פשט, רמז, דרש, סוד. ישנם פירושים לתורה שהם בדרך הפשט, ואותם ראוי ללמוד, וכן דרשות של חכמים המסבירים כיצד ניתן להוציא מן הפסוקים מסרים חשובים לחיים שלנו. לצד אלה, ישנם פירושים על דרך הרמז או על דרך הסוד, שבהם חכמים גנזו סודות עליונים, שלא כל אחד מוכשר לעסוק בהם. ומי שאין לו את ההכשרה הנכונה [=ואלה רוב בני האדם], עדיף שלא יעסוק בהם, מפני שלימוד שלהם בלי הכנה מתאימה, יכולה לגרום לשיבושים בהבנת דברי חכמים וכן בהבנת פרשנות הפסוקים. ובעיקר הגשמה של רעיונות רוחניים, מה שגורם לשיבוש בהבנתם. אם הפירושים שציינת אליהם לקוחים מספר הזוהר, הרי שאין להבין אותם כפשוטם, ומוטב למי שלא מבין את השפה המיוחדת של המקובלים, לא לעסוק בהם כלל, כפי שכבר כתב הרמב"ן, בהקדמתו לפירושו לתורה. הניסיון להבין דברים רוחניים עליונים, על פי הביטוי החיצוני-גשמי שלהם, הוא טעות מוחלטת. כדי לקרב את הדבר על הבנתנו, אומר בהכללה, שספר הזוהר כתוב בצורה הדומה למשל ונמשל. הקורא הספר הזוזהר, קורא את המשל, אבל אין בידו כלים כיצד לפענח את הנמשל, מכיוון שלא למד את שפת המקובלים. ולכן כל ניסיון לפענח את הנמשל בכלים המורגלים אצלנו, יוביל לטעות בהבנה, ומכאן לטעויות נוספות באמונה. עדיף להוודת שמי שלא למד, אינו יכול לפצח את הנמשל. וללמוד רק את המשל ולהבין כאילו הוא עיקר הכוונה - ודאי שאסור. בברכה אוריאל טויטו