שלום לרבנים! על פי הבנתי, השאיפה של האדם (המצב האידיאלי) הוא להגיע למצב שבו הוא לא חוטא ולא עובר עבירות. אם כך, למה קיים הפסוק "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"? אם אין אפשרות להצליח שלא לחטוא, איך זה מסתדר עם האמירה שלא מעמידים אדם בניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו? בנוסף לכך, למה אדם צדיק צריך להגיד את כל נוסח הווידוי , גם אם ברור שאת חלק מהעבירות הוא לא עשה? ושאלה אחרונה, האם השאיפה שלנו היא להגיע למצב שבו אנחנו לא חוטאים ובכל זאת מצטערים בווידוי? איך עושים זאת? תודה רבה מראש ושבת שלום!

שלום. לאדם יש בחירה חופשית. הקב"ה מסמן לנו מטרה, ואנו שואפים להגיע אליה. כמה שמצליחים, כל אחד לפי כוחו, זה הייעוד שלנו!