האם יש איסור מהתורה ליהודי להלוות ליהודי עני לצורכי מחיה לכל הדעות של הפוסקים? אם כן,מדוע לא נאסר פתיחת חשבון בבנק בבעלות יהודית (בנק הפועלים למשל),הרי אוברדראפט הוא בפירוש הלוואה לעני (בד״כ) עם ריבית גבוהה, שזה איסור מהתורה. איך זה יכול להיות שלא גודרים גדר פה למשהו דאורייתא, אבל למשל אסור לאכול עוף עם חלב,כי אפשר לכאורה להתבלבל בין פרה לעוף?!

שלולם וברכה, בכל הבנקים המצווים בארץ ישנו היתר עיסקא, (שטר המסדיר את ההלוואה מהבנק כעשיית שותפות בכסף ההלוואה, כך שהריבית היא מהחלק של הבנק) נחלקו הפוסקים האם ע"י היתר זה מותר להכנס גם למינוס, באתר זה ישנם תשובות של הרב יעקב אריאל האוסר להכנס למינוס. ומנגד יש תשובות של הרב דב ליאור שמתיר בעת הצורך להכנס למינוס. יש פוסקים שחילקו האם יש לאדם קופת חיסכון וכדו' בבנק שבאופן זה מותר להיכנס למינוס. הרב מזוז כתב שניתן להקל כשיטה זו. ויש מקלים בכל מקרה שהאדם יש לו נכסים המניבים רווח כגון דירה (שעולה ערכה, או שמשכיר אותה) או עסק, ואם לא ילווה מהבנק יש חשש שיצטרך לפרק את העסק או למכור את הדירה. הטעם לכך הוא שבהיתר העסקא יש סעיף בו נכתב שהלקוח מקנה לבנק חלק בכל עסקיו היותר טובים וכשרים, לכן גם כאשר ההלוואה נלקחה למטרה שאיננה עסקית, יהיה תשלום ה"ריבית" תשלום חלקו של הלווה בעסקים אלו. לפיכך, יהיה ניתן לסמוך על היתר העסקא גם כאשר מדובר במינוס - אא"כ אין ללווה כל נכס שיכול להנייב רווחים. לדעת הרב אשר וייס (מנחת אשר א' קי) היות שחברה היא אישיות משפטית נפרדת מבחינה חוקית, היא נחשבת מבחינה הלכתית בעלים של עצמה, ואילו איסור ריבית מוטל על אנשים בלבד, וחברות אינן חייבות במצוות. לכן כתב שמצד הדין מותר גם ללוות מחברה בע"מ, אמנם הוא מכריע שיש לאסור לכתחילה ללוות מחברה בע"מ בגלל שאיסור ריבית חמור ורבים אסרו זאת. לכן לשאלתך לא לכל הדעות אסור להכנס למינוס. לגבי שאלתך למה לא גוזרים גזירה? א. כאשר חכמים גוזרים גזירה הם שוקלים האם הציבור יוכל לעמוד בכך. האם גזירה זו תגום נזק גדול וצער וכדו'. לדוגמא גזרו חכמים שאין להלוות לגוי בריבית כדי שלא יבואו להלוות לישראל, אך בזמן שרוב העסקים הם ע"י ריבית לא גזרו. ב. האם בימינו יש סמכות לחכמים לגזור גזירה שמחייבת את הציבור? עיין שו"ת יביע אומר (חלק א - אורח חיים סימן טז) שהביא רבים מהפוסקים שכתבו ע"פ דברי הרא"ש (שבת ב, טו) שאין ביידינו לגזור גזירות חדשות. בברכה,