שלום הרב בזמן לימודי את הלכות תיקון חצות התעוררו לי מספר שאלות ואשמח אם הרב יענה עליהם: 1. מאיזה דור התחילו להגיד תיקון חצות? 2. ראיתי שכף החיים מביא את האחרונים שאומרים שבזמן שבועות על לצום ט באב לא לומדים תורה בלילה כיוון שהלילה קצר ולפי מנהג הקבלה כן לומדים תורה הוא לא מביא מאיפה האחרונים האלה מסתמכים על דבריהם? 3. מה זה אומר קומי ושכבי אני לא הצלחתי להבין את כוונת המשנה ברורה בעניין זה ואודה לרב אם יעזור לי להבין את זה על מעלת לימוד המשנה נכתב שעל ידי המשנה זוכה האדם למעלת נשמה שמשנה את אותיות הנשמה (כף החיים סימן קטן יט ד"ה ושיעור). מה זה מעלת הנשמה? וכתב שמי שלא הגיע לחכמת האמת ילמד זוהר או אדרא (כף החיים סימן קטן יט ד"ה ושיעור). שני שאלות בדבר: 1. נראה שמשנה יותר חשובה מזוהר איך הוא אומר כזה דבר? 2. מה זה חוכמת האמת? תודה לרב

1. כבר בגמרא בברכות נזכרו המשמרות בלילה שבהם מתעורר צער במרומים על גלות ישראל וראוי לומר דברי תחנונים בצפיה לגאולה, משמע שהדבר קדום. על חשיבות תיקון חצות ניתן ללמוד מדוד המלך שאמר "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך" שזהו זמן מסוגל לקבלת תפילות ורצוי מאוד למי שיכול לומר אותו כמו שעשה דוד ושבחו חכמים על מעשה זה. 2. כוונת כף החיים היא שבלילות הארוכים יותר ראוי להקדיש זמן ממושך ללימוד, אמנם בלילות הקצרים שבעיקרן הם מזמן חג שבועות ועד ט' באב (ליתר דיוק ט"ו באב כך משמע מדברי הגמרא בסוף תענית) בזמנים אלו אפשר לקצר קצת בזמן הלימוד אבל אין הכוונה שאין ללמוד ח"ו. לימוד תורה בכל לילה הוא משובח מאוד. 3. שכבי- הכוונה היא לחג השבועות שבו קוראים מגילת רות ששם נאמר שכבי עד הבוקר. קומי- הכוונה לט באב שאז קוראים מגילת איכה שבה נאמר: "קומי רוני בלילה", והכוונה ברמז זה שמזמן של שכבי- חג שבועות, עד זמן קומי- ט' באב, אין כל כך חיוב להשכים בלילות כי לא ישארו שעות שינה אבל אח"כ כמו הרמז במילים קומי שהוא מט' באב ואילך רצוי כן לקום. 4. מעלת הנשמה הכוונה לאור עליון שמגיע מלמעלה ומאיר את חיי המעשה שיתרוממו ממצב של שפלות וכניעה לחומר. 5. אין הכוונה לחלק מדרגות כי חשוב ללמוד גם משנה וגם זוהר. כל חלק בתורה הוא יקר ואין לו תחליף בחלק אחר. 6. חכמת האמת היא לימוד התורה מצד ערכה האלוקי היורד אלינו משמי שמים.