תהיתי לי , מהי המניעה בעצם היום להקים מחדש את ה"כנסת הגדולה" או משהו דומה לה.. הרי הרמב״ם כותב בהקדמה לפירוש המשניות , שניתנה רשות לחכמים בדורם להכריע על פי רוב.. וכך עשו עד ימי האמוראים.. ואני מבין , שבמצב הגלות ..קשה היה עד בלתי אפשרי לקבוע מי הם החכמים של אותו הדור , וגם החשש הגדול שירדפו על ידי הגויים בשל כך וכו..ואי היכולת להתוועד כלל וכו ולכן התפתחה שיטת פסיקה שלוקחת את מי שוודאי היו מקובלים על הציבור היהודי כולו..ולכלול את דבריהם ואת דברי קודמיהם ולהכריע.. אבל כיום , כשיש לנו מדינה , ולא בקלות ובנקל יפגעו וישחקו בכל מנהיג שלנו..ובנוסף , שבכל עת יכול כל אחד לעלות ארצה לשם ביטחונו. ויכולת ההתוועדות השתפרה עם אמצעי התקשורת.. למה שלא נקים שוב את ה"כנסת הגדולה" או לפחות "וועד הלכתי" שתהיה לו הסמכות להכריע בהלכות לפי השיטה שקיבלנו למשה מסיני? וגם ללא הכרעה בסוגיית ה"גאולה" , אפילו רק לשם ביסוס מחלוקות שונות בהלכה..? האם אין לנו הצדקה הלכתית לעשות את זה? הרי הרמב״ם כותב בפירוש שנמנענו מזאת אך ורק בגלל הגלות.. אז מדוע לא יוזמים את זה? ( ... ואם נשאל איך נקים את הוועד? נוכל לבסס שיטה לפי עקרונות הפתרון הקודם (והנוכחי) שלנו לפסיקת הלכה. נתחיל ממי שמקובל על כל ישראל ללא סייג. (וב"ה באמת , שבכל דור יש אחד כזה , ואפילו כמה..) והוא יכניס על דעתו את החכם הראוי לדעתו להיכנס אחריו..ושניהם יסכימו בדעתם על שלישי פה אחד , והשלשה פה אחד על הרביעי וכו.. והציבור בינתיים רשאי להציע "מועמדים" , והחכמים פוגשים ובוחנים ת"ח שונים.. ואפשר גם..שאם מתרבה מחלוקת , יוכלו איכשהו "להדיח" חכם שמתברר שמידותיו מגונות , ואינו מונע ממניעים טהורים.. וכו ואפשר גם בדרכים אחרות..לא יודע..זאת כבר סוגיא הלכתית אחרת ... )

לשם כך הוקמה הרבנות הראשית