הרבנות הראשית הרי לא מקובלת על כולם כגורם "מכריע" ופוסק בכל הלכה והלכה בין כל הרבנים והפוסקים שיש..ובוואדי שלא יכריע במחלוקות ראשונים ותנאים וכו.. אבל אני שואל למה בעצם? מדברי הרב נלמד אחת משני אפשרויות : האחת תעיד שיש חלילה איזה פגם בהתנהגות היום : כי מי שלא יקבל עליו את דבר הרבנות הראשית חוטא. אפילו אם יטיף ברבים נגד פסק ספציפי , ואפילו להחמיר אם לא ידגיש שזו חומרא , או לענות שעיקר הדין כך באופן לא תואם , (ופוק חזי שאין הדברים כך) האפשרות השנייה :שהרבנות הראשית אינה באמת מוסד הכרעה , אלא פועלת בשיטה שתיארתי , של גיבוש השיטות ומציאת פשרה. . אני לא שאלתי מי יבאר את הפוסקים הקודמים לזמננו המודרניים.. אלא , מי יכריע? נגמרה הגלות..(לפחות הפיזית) , ואין יותר מניעה מלהקים מוסד שיכריע לכאורה , לפי השיטה שקיבלנו למשה מסיני. ולכאורה אפשר אפילו להכריע גם במחלוקות תנאים אמוראים וכו.. אז אולי לא הבנתי נכון את דברי הרב

הרעיון של הקמת הרה"ר היה שהיא תשמש ועד רבני מרכזי עליון לכלל ישראל בתחום הדיינות אפ"ל שהרעיון קרוב להשגת מטרתו. פסקי הדין, בפרט של ביה"ד הגדול, משמשים כתקדימים לבתי הדין בכל העולם בתחומים אחרים , כאשר בראש הרה"ר עומדים גדולי תורה מהשורה הראשונה , פסקיהם מהווים סמכות מרכזית אולם א"א להתעלם מכך שיש פוסקים גדולים רבים שאינם ברה"ר והציבור פונה אליהם ומקבל את סמכותם אם אפשר לצרפם לרה"ר, הם יהוו סמכות מרכזית אחת לכל בית ישראל