א. מהו תוקף איסור שתית מים בבין השמשות בכניסת ויציאת שבת והאם יש להקפיד על כך? ב. האם יש להימנע מללמוד תורה בין מנחה לערבית בשבת כמובא בשולחן ערוך? ג. לפי המנהג המובא במשנה ברורה להדר לברך על יין בסעודה שלישית כדעת הרמב"ם למה לא נהגו בכך?

שלום. א. הרמ"א, רצא', ב', מביא את המנהג. בכף החיים מעיר, שהרמב"ם והשו"ע לא הזכירו את מנהג זה. לכן למעשה לא חששו לו. ב. הרמ"א, רצב', ב' מזכיר את המנהג לא לקבוע מדרש. המשנ"ב ס"ק ח' כותב שאינו איסור, וכפי שהוא נותן טעם לכך, בס"ק ו'. ובס" ק ט', כותב שאין למנוע לימוד, כדי שלא יעסקו בדברים בטלים. ג. הרמב"ם, הלכות שבת, ל' ט', אכן כותב, שיקבע סעודה שלישית על היין. וזה כדי לכבד את הסעודה, ומשום עונג שבת. המפרשים מעירים שאין זה קידוש, אלא לברך על היין. למי שזה עונג, ינהג כך. נראה שרבים מסתפקים בעונג שבקידושא רבה בבקר, ולכן לא נוהגים.